רעש האדמה האדיר היה במרחק של כ-60 ק"מ מאתר גרעיני הכולל 4 כורים גרעיניים. אחד מהכורים נפגע בצורה חמורה. בכור, האנרגיה הגרעינית הופכת לאנרגיית חום שיש לפנותה על מנת ליצור אנרגיה חשמלית. גם כאשר עוצרים את הכור מעבודתו, כלומר מכבים את הכור, יש עדיין כמות אנרגיה גרעינית שמשתחררת, אם כי בעוצמה פי אלף נמוכה יותר מהאנרגיה שמשתחררת בזמן שהכור פועל. כתוצאה מכך יש צורך בקירור ליבת הכור גם כאשר הכור כבוי.
התקלה בכור ביפן הייתה שמערכת הקירור כשלה. כתוצאה מכך המים שהיו בכור החלו להתחמם וחלקם נהפך לקיטור. השאלה המרכזית במצב שנוצר היא: האם המים שהיו בכור יספיקו לקרר את ליבת הכור, כי אם לא, ליבת הכור עלולה להינתך.
במצב זה, המכל בו נמצאת ליבת הכור מונע מהחומרים הרדיואקטיביים להיפלט מליבת הכור ואם גם מחסום זה נפרץ, עדיין יש כיפת ברזל הנקראת מאטם (שאותה רואים גם בכור בדימונה) שמונעת מחומרים רדיואקטיביים להיפלט לסביבה.
הסיכון הרדיואקטיבי ככל הנראה אפסי
רק אם גם מחסום זה נפרץ, ישנה סכנה ממשית לפליטת חומרים רדיואקטיביים לסביבה. בתקלה ביפן, ליבת הכור לא נפגעה ולא הותכה ולכן בשעה זו אין סכנה לפליטת חומרים רדיואקטיביים לסביבה. בנוסף, ככל שהזמן עובר, החום השיורי הולך ופוחת עקב דעיכת החומרים הרדיואקטיביים.
עד כמה שידוע לי גם המאטם בכור לא נפגע, לכן אין להערכתי סיכוי שתהיה איזושהי השפעה רצינית על הסביבה. יש לציין שבתהליך שחרור הקיטור לאטמוספרה יצאו גם כמויות קטנות של חומרים רדיואקטיביים לסביבה. כמות זו של רדיואקטיביות אינה מהווה סיכון משמעותי ולאור הפינוי שבוצע, הסיכון לדעתי הוא אפסי.
כדאי לשים לב לעובדה שלמרות רעידת אדמה כה אדמה בקרבת הכור, ולמרות תקלה בכור גרעיני כתוצאה מכך, עדיין שני המחסומים שמונעים דליפה של רדיואקטיביות לסביבה לא נפרצו. הדבר המצביע על הרמה הבטיחותית הגבוהה של הכורים הגרעיניים היפנים. לאחר הפינוי שנעשה, גם אם המחסומים האלה לא היו עובדים, התקלה הייתה קטנה ביחס לצ'רנוביל.
*הכותב הוא פרופסור במחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן גוריון