פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סרקוזי משקשק: לה פן דור ב' נוטלת את ההובלה

      מרין לה פן, גרסה מעודנת ומשודרגת של אביה בראשות הימין הקיצוני, מובילה את הסקרים לקראת הבחירות - כי היא מזהה את הבעיה הגדולה של צרפת: אובדן הרגש הלאומי. אך האם יש לה פתרון?

      זעזוע התחולל השבוע במערכת הפוליטית בצרפת, וגלי ההדף טרם נרגעו, מאז פורסמו הסקרים ביום ראשון: מרין לה פן, העומדת בראש מפלגת הימין הקיצוני "הברית הלאומית", מובילה על מתחריה, וצפויה לנצח, לפחות בסיבוב הראשון, בבחירות לנשיאות. לפי סקר העיתון "לה פריזיאן", לה פן, שרק לפני חודש וחצי ירשה את ראשות המפלגה מאביה, מייסד המפלגה ז'אן מארי לה פן, תזכה ל-24% מהקולות כבר בסיבוב הראשון - יותר מהנשיא ניקולא סרקוזי, איש הימין המתון, ויותר מכל מועמד שמאל שיתייצב מולו.

      אביה כבר הצליח להגיע להישג דומה, כשבבחירות ב-2002 עבר בסיבוב הראשון את מועמד השמאל החלש, ליונל ז'וספן - רק כדי להפסיד לז'אק שיראק בסיבוב השני. אלא שהפעם, באופן אבסורדי, למרות שהציבור הצרפתי כיום עוד הרבה יותר ימני בבסיסו, עשויה לה פן הבת דווקא להעניק את השלטון על מגש לשמאל: הסקר מגלה כי אם הסוציאליסטים יעמידו בראשם את המועמד הפופולרי ביותר שלהם, דומיניק סטראוס-קאהן היהודי, יהיה זה דווקא סרקוזי המידרדר שיודח כבר בסיבוב הראשון, וסטראוס-קהאן ייהנה מההפקר - אלא אם יקרה הבלתי ייאמן, ולה פן תצליח לנצח גם את סטראוס-קהאן בסיבוב השני, ותחנת הישר בארמון האליזה. לא רבים מאמינים שזה יקרה, אבל יש גם מי שסבור שאין זה תסריט מופרך. לה פן עצמה משוכנעת בכך, וכבר הכריזה לא פעם: "ב-2012, אהיה נשיאת צרפת".

      נשיאה או לא, הסקר ללא ספק מעיד על עלייה דרמטית בפופולריות שלה בחודשים האחרונים, וביתר שאת מאז נבחרה להחליף את אביה. ללה פן עצמה יש לא מעט מניות בפופולריות הזו, אך גם לאדם נוסף: ניקולא סרקוזי. בשנה האחרונה, הצרפתים הולכים ומפנים עורף לנשיא, לסגנונו התזזיתי, למניירות המלוכניות שלו ("הנשיא בלינג-בלינג" קוראים לו במדורי הסאטירה) ובעיקר לכשלונו המתמשך בטיפול בבעיות שמעסיקות את הצרפתים. לה פן, לפחות על הנייר, מציעה אלטרנטיבה.

      "אמת פנימית"

      אז מה הסוד של מרין לה פן? תומכיה, כמו גם מבקריה, מאוחדים בדעה שבסופו של דבר, היא מציעה את אותה הסחורה שמכר אביה לצרפתים במשך 40 שנה - "המהגרים הזרים הם המקור לכל צרותינו". היא אפילו דומה לו פיזית: מימדי הגוף הגדולים, הפנים הקשוחות והעיניים המימיות. אך כל זאת - עם הרבה יותר סטייל, וללא ההתלהמות והניחוח האנטישמי, מה שמאפשר לה לפנות לקהל מהוגן יותר. היא גם נהנית מיתרון נוסף על אביה: בהיותה צעירה ממנו, היא אינה סוחבת את החטוטרות הבעייתיות שהעיבו על הקריירה הפוליטת שלו: התמיכה בשלטון וישי ששיתף פעולה עם הנאצים, והקולוניאליזם באלג'יריה.

      מרין לה פן (מערכת וואלה! NEWS , AP)

      לעומת אביה, שהבריח תומכים רבים בגלל לשונו המשתלחת, מצליחה לה פן הבת להימנע עד כה מהסתבכויות מילוליות, ורק פעם אחת, עד כה, חוללה סערה-זוטא: שבועות ספורים לפני שירשה את אביה, אמרה כי "תפילות הרחוב של המוסלמים בצרפת מזכירות את הכיבוש הנאצי". הדברים, שהגיעו לכותרות הראשיות בעיתונים, זכו לגינויים כמעט מכל המערכת הפוליטית, אבל לה פן לא נבהלה, עמדה מאחורי הדברים, הוסיפה כי "אני אומרת בקול את מה שהרוב חושב בשקט" - ובסופו של דבר, התמיכה בה רק עלתה.

      "היא אשה מאוד מרשימה", מעיד בשיחה עם וואלה! חדשות נסים זווילי, שבתקופת כהונתו כשגריר בפריז בתחילת העשור הקודם, נפגש עם לה פן כמה פעמים. "היא נציגה מעודנת יותר ואינטליגנטית יותר של האידאולוגיה של אביה. יש לה רטוריקה מרשימה וכריזמה כובשת. היא מסתכלת לאנשים בעיניים, מרגישה בטוחה וצודקת במה שהיא מציגה, עם אמת פנימית - והמסרים האלו עוברים לציבור הרחב. הם רואים שזו לא הצגה. תוסיף לזה את העובדה שהיא אשה - זה נותן לה את הנופך הנוסף".

      תהליכים גדולים ממנה

      אך יותר מכל, נסיקתה של לה פן משקפת את הבעיה המרכזית של צרפת כיום, לפחות בעיני הצרפתים עצמם: אובדן הזהות הלאומית, במדינה שבה שיעור המהגרים כבר חצה את ה-10%, וממשיך לטפס. צדק הנשיא סרקוזי כשהגה באחרונה את "בית ההיסטוריה של צרפת", מוזיאון לאומי שאמור להיפתח ב-2015 ולהעלות על נס מאות שנות גאווה תרבותית. השבוע אף הקים פורום מיוחד שיכריע בשאלה "מהי זהות צרפתית" - אך זה נראה כמו מעט מדי ומאוחר מדי.

      סרקוזי ניסה לרכב על הרגש הלאומי בעוד מהלכים שונים ומגוונים במהלך שנות שלטונו - כמו "חוק הבורקה", חיסול מחנות הפליטים למהגרים או גירוש בני הרומא הצוענים - במדיניות שלא הייתה מביישת את לה פן האב. אך בסופו של יום, הוא נחל כישלון חרוץ: מחד, עורר את זעם השמאל, אך מאידך, בימין, בהובלת לה פן, טוענים כי הוא אינו עושה די.

      מנהיגת מפלגת החזית הלאומית בצרפת, מארין לה פן, יחד עם אביה, ז'אן מארי לה פן, בטקס בו נבחרה להחליף אותו, 16 בינואר 2011 (AP , Jacques Brinon)
      ועידת "החזית הלאומית" בינואר האחרון: העברת הלפיד מלה פן האב (מימין) לבת (צילום: AP)

      "זה לא פתר שום בעיה", מסביר זווילי. "הוא בעצמו הרגיש שזה לא פותר כלום, והפסיק עם המדיניות הזו. אבל בעיית הרגש הלאומי, בתוספת המשבר הכלכלי והאבטלה, מורגשת בכל מקום. בחלק מהערים והכפרים יש תחושת מצור, שניכרת גם עשר דקות ממגדל אייפל. זו לא המדינה שרבים מהצרפתים הכירו. באזורים מסוימים יהיו עוד מעט ראשי ערים מוסלמים, והדור הצעיר שלהם אפילו לא רוצה לדבר צרפתית. ראיתי איך זה התפתח כשהייתי שגריר, וזה תהליך שאי אפשר לבלום אותו".

      בסופו של דבר, גם מרין לה פן, סבור זווילי, אף שהיא דוברת כה מוכשרת, אינה מחזיקה בידה את הפתרון. "היא מאוד מיטיבה להציג את הבעיות, אבל גם היא לא מציעה פתרון אמיתי. אם היא תעלה לשלטון, האמת תיחשף: יתברר שאלו תהליכים גדולים ממנה. בסופו של דבר, או שהצרפתים יבינו שהם חייבים להתחיל לעשות יותר ילדים ולעבוד קשה יותר, או שבעוד אי אלו שנים - לה פן האב דיבר על שני דורות - צרפת תהיה מדינה רב-תרבותית, ובעצם מוסלמית".

      מנהיגת מפלגת החזית הלאומית בצרפת, מארין לה פן (AP , Jacques Brinon)
      גם הסערה שחוללה עם התבטאות "המסגדים והכיבוש הנאצי" לא ערערה את מעמדה (צילום: AP)