פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קיסריה שוקעת

      מה שאלפיים שנים לא הצליחו לעשות לעיר קיסריה - עשתה הסופה האחרונה. שלושה חודשים אחרי, שקל עדיין לא הועבר ושום פעולה לא ננקטה להצלת שכיית החמדה הארכיאולוגית הנדירה

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      לפני שלושה חודשים, בלילה שבין 11 ל?12 בדצמבר 2010, פקדה את חופי ישראל סופה נדירה בעוצמתה. רוחות שבשיא עוצמתן הגיעו ל?120 קמ"ש הרימו את גלי הים עד לגובה של כ?14 מטרים. עוצמת הגלים המתנפצים עשתה שמות בכל ערי החוף והנמל העתיקות ובאתרים התת?ימיים הפרושים לאורך 197 ק"מ של חוף, מגבול רצועת עזה בדרום ועד לראש הנקרה בצפון. הסערה פגעה באשקלון, באפולוניה, בעתלית, בעכו ובעוד כחצי תריסר אתרי ארכיאולוגיה, אך פגיעתה הקשה ביותר היתה בקיסריה ובעתיקותיה: בנמל, בגן הלאומי ובאתרים רבים סמוכים נוספים, שבהם מבקרים מדי שנה כמיליון איש.

      הקיר על המזח הדרומי קרס ונשטף לתוך הנמל. המזח עצמו נבקע לשלושה חלקים לפחות ובטונדות במשקל של מאות קילוגרמים כל אחת התעופפו כניירות ברוח וניפצו כל מה שנקרה בדרכן. הגלים והרוחות טילטלו ממקומם אפילו את הסלעים הכבדים שהוצבו כדי להגן על הפסיפסים בארמון השונית, ארמונו של הורדוס, בונה קיסריה, והם ניפצו את הפסיפסים שעליהם היו אמורים להגן.

      פניהם החיוורות של אנשי החברה לפיתוח קיסריה ואנשי רשות העתיקות, שביקרו במקום למחרת, אמרו הכל. רק חמישה שבועות קודם לכן הם עמדו בוועדת הפנים של הכנסת מול נציגי משרד רה"מ ותיארו בדיוק את העתיד להתרחש. מנכ"ל רשות העתיקות שוקה דורפמן דיבר אז על "קטסטרופה" צפויה.

      הוא גילה כבר באותו מעמד שהמים חותרים תחת מונומנטים עתיקים ונדירים וגם תחת מסעדות ונקודות שירות אחרות לתייר, וכי קומפלקסים שלמים בקיסריה העתיקה עומדים להתמוטט בכל רגע. "בשם העתיקות אני אומר לכם: קיסריה נעלמת", אמר דורפמן לחכי"ם. הוא ואנשי המקצוע מהחברה לפיתוח קיסריה ומרשות הטבע והגנים התחננו באותו מעמד לתקציב חירום בסך 6 מיליון שקלים, כדי לייצר קו הגנה לקראת החורף הקרב, אבל אנשי משרד ראש הממשלה דחו אותם, מסיבות שאליהן עוד נגיע.

      הים נטל פיסות היסטוריה

      עתה, על כל פנים, חמישה שבועות אחרי, היו הנזקים חסרי תקדים: ארמון הורדוס הבנוי על שונית הבולטת לתוך הים ניזוק קשות ופסיפס היעלים היפהפה נופץ מהסלעים הכבדים שהים סחף ומגג מגן שהתמוטט עליו. הנמל העתיק של קיסריה שהורדוס בנה לפני כ?2,000 שנה לכבוד פטרונו אוגוסטוס קיסר נפגע אף הוא. אבנים נשרו מקירות. מים חתרו מתחת לשרידים עתיקים. שרידי רחוב, מצוק ומערכות ניקוז עתיקים התמוטטו וקירות ואבנים נסחפו לים. גם שרידים מהעיר הרומית ומחומת הורדוס נסחפו חלקית לים, וחלק משרידי החומות שקעו עוד.

      מכאיבה במיוחד היתה הפגיעה באחד מסמליה של קיסריה העתיקה, מערכת אמות המים הגבוהה מבין השלוש הקיימות, זו שהובילה את מי השתייה מהמעיינות במורדות הדרומיים של הכרמל לכיוון קיסריה, וגם האמות הנמוכות שהובילו מי השקיה - עורערו קשות. גם תשתית התיירות שהוקמה באתר לטובת המוני המבקרים ניזוקה. מגרש החניה שליד אמת המים נשטף ונסחף לים. שתי מסעדות ניזוקו קשה. מועדון הצלילה נפגע גם הוא.

      מעבר לנזקי הגלים שהסתייעו ברוח העזה, נטלה הסערה עימה אל הים רצועת חול בגובה של כ?2.5 מטרים, וחיסלה למעשה את אחד מחופי הרחצה היפים בארץ. "החול הזה שהים נטל לתוכו", הסביר השבוע קובי שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה תת?ימית ברשות העתיקות, "שימש כבולם זעזועים והקהה מעוצמת החבטה של הגלים בקו העתיקות. ברגע שהסערה של דצמבר נטלה את החול, כל קו העתיקות חשוף עתה פי כמה לסערות קטנות בהרבה בעוצמתן, וכבר לפני שבועיים בסערה קטנה בהרבה בעוצמתה רשמנו גל נוסף של נזקים, ומי יודע מה יקרה בסוף השבוע הזה".

      בעקבות הסערה, נסגר הגן הלאומי קיסריה למבקרים, ונפתח חלקית רק לאחר חודש. החברה לפיתוח קיסריה השקיעה מתקציבה בעיקר בטיפול קוסמטי, אבל ההרס העצום עדיין ניכר לעין. 6 מיליון שקלים שהוגדרו כתקציב חירום הכרחי, חמישה שבועות לפני הסערה, תפחו אחרי הסערה ל?10 מיליון.

      ערב הסערה הבאה, שכבר נמצאת כאן, ושפגיעתה צפויה להיות קשה אף יותר, מתכתשים משרדי הממשלה ביניהם מי יביא את הכסף. בינתיים, כפי שהגדיר זאת דורפמן: קיסריה שוקעת. כשביקרנו שם השבוע ראינו כיצד גלי הים נוטלים מדי יום עוד פיסות לא מוגנות של עתיקות ונכסי תרבות.

      הסערה וההרס בעקבותיה בקיסריה, דצמבר 2010 (יח"צ)
      "אם לא יימצאו המשאבים, בתוך שנים לא יהיה לנו על מה להגן". הסופה בקיסריה העתיקה (צילום: שלומי גבאי)

      הכתובת היתה על המים

      מי שמבקש להתחקות אחרי התקציב שהמדינה הקצתה לכאורה להגנה על קיסריה צריך לחזור לפרוטוקול הדיון שקיימה ועדת הפנים בנובמבר 2010. הכתובת היתה על הים כבר אז. ברקע הדיון עמד דו"ח של ועדה בין?משרדית לבחינת התמוטטות המצוק בחופי ישראל. מצוקי הכורכר, רצועת חוף צרה, נהרסים כבר שנים. פעילות האדם מאיצה את התהליך: כל מפעל בנייה משנה את מאזן החולות, מצר את החוף וחושף את המצוק לפגיעת הגלים.

      אלא שגם ללא עזרת האדם, גלי הים עושים את העבודה. הם מלחכים את בסיס המצוק ומסלקים ממנו את החול שמשמש לו הגנה טבעית. הגשמים חורצים בו ערוצים, הרוחות, התחממות כדור הארץ ועליית פני הים מוסיפים משלהם. כשמדובר בקטעי חוף כמו אשקלון או קיסריה הנזקים כואבים במיוחד.

      באפריל 2010 אישרה הממשלה את דו"ח הוועדה, והוחלט על מסגרת תקציבית של כ?400 מיליון שקלים לתכנון ויישום פתרונות. באוקטובר 2010 הגדיר מבקר המדינה את התפוררות המצוק החופי כ"בעיה לאומית". בנובמבר התכנסה ועדת הפנים. דו"ח הוועדה הבין?משרדית הפך למוקד של ויכוח חריף. תמליל מתומצת של העימות שהתרחש שם חיוני לקריאת המפה, מכיוון שוויכוח דומה מוסיף להתנהל היום, כאילו לא היתה סופה, כאילו לא היו נזקים וכאילו איש אינו יודע שנזקי הסערה של סוף השבוע הזה עלולים להכות פי כמה:

      דן להב, סגן ראש אגף תיאום מעקב ובקרה במשרד רה"מ, הסביר בדיון שתקציב החירום להגנה על קיסריה לא יוכל לבוא מהתקציב שעליו המליצה הוועדה הבין?משרדית, מכיוון ש"בקיסריה אין מצוק... הנזקים שנגרמים בקיסריה הם לא מסוג הנזקים שמאפיינים את שאר אזורי המצוק. זה נזק ישיר שנגרם מקו המים לעתיקות... מדובר באפיון אחר של פעילות. הוא לא נמצא במנדט של צוות היישום בנושא המצוק". מנכ"ל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, הקשה עליו: "אבל התוצאה היא אותה תוצאה", ולהב ענה: "לא אותה תוצאה. אין שם התמוטטות של מצוק. אין סיכון לחיי אדם". למשמע דברים אלה תהה היו"ר ח"כ דוד אזולאי: "יחכו עד שהכל יקרוס? במקום להשקיע 50% מהסכום לשיפוץ, אנחנו עכשיו נדרשים להמתין עד שהכל ייהרס ואז המדינה תשקיע פי שניים ושלושה".

      מיכאל קרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, חיזק את דבריו: "יותר מ?4,000 איש ביום מבקרים בקיסריה. זה יפה לראות את כל התיירים מגיעים באוטובוס, יורדים בכניסה לגן הלאומי, עוברים דרך האמפי, דרך כל המצוק של קיסריה - יש שם מצוק מה לעשות - ומגיעים לעיר העתיקה של הורדוס... אבל העיר קורסת... כל פעם שזוג עולה על שובר הגלים להצטלם לחתונה שלו, וזה קורה כמה פעמים ביום, אנחנו חוששים שהוא ייפול למים... היום - וזה מה שהשתנה ביחס לעבר - המצוק כולו בסכנת קריסה... ואנשים שנכנסים מסתכנים. יש אזורים שלמים בנמל שאנו מגדרים ולא מאפשרים גישה אליהם".

      הרס עצום

      השבוע סיירנו בקיסריה בלוויית קובי שביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה תת?ימית ברשות העתיקות. ראינו את המצוק שלכאורה "לא קיים". ביקרנו באזורים המגודרים ונוכחנו בסכנה הקיימת לחיי אדם. החברה לפיתוח קיסריה אמנם שיקמה את מגרש החניה שנסחף לים, ובמסעדת הצלבנים ובמועדון הצלילה עבדו פועלים במרץ על בנייה מחודשת, אבל גם ראינו חלקי מבנים שהתמוטטו לאחרונה לקו החוף מגלים נמוכים יחסית, ושבקרוב ייסחפו לים. קו הניקוז המרכזי של קיסריה מהתקופה הביזנטית קרס. קטע מהעיר הרומית סגור לציבור ובבסיס אמת המים המפורסמת נוצרו בקיעים וסדקים. הרס קשה נגרם למצודה הצלבנית ולחומות. שובר הגלים שהוקם סביב המפרץ המלאכותי בשנות ה?50 מתפורר וסדוק. גם בית הכנסת העתיק מאוים.

      הורדוס בחר בקיסריה כדי להקים בה את עיר הנמל המפוארת שלו. הנמל שבנה היה מן הגדולים באגן המזרחי של הים התיכון, והקמתו היתה מפעל הנדסי גדול ומורכב שבמסגרתו נבנו שוברי גלים רחבים, מזחים ורציפים, מגדלור ומתקני נמל נוספים שיצרו נמל גדול עמוק ומוגן מפני סערות.

      על המזחים המלאכותיים נבנו חומה, מגדלים וקמרונות, ששימשו למגורים ולמחסנים. בקצה החומה על גבי המזרח המערבי הוקם ה"דרוסיון" - הגדול והמפואר מבין המגדלים. בכניסה לנמל הוצבו פסלים ענקיים ששימשו עזרי ניווט לכלי שיט שהגיע מהים הפתוח. במזח הדרומי הותקנו תעלות שטיפה שהזרימו מים לנמל ושטפו אותו מלכלוך וסחף.

      העיר הוקמה לפי התוכנית הרומית של רשת שתי וערב של דרכים: הרחוב המרכזי נקרא קרדו מקסימוס והרחוב הראשי החוצה ממזרח למערב נקרא דקומנוס מקסימוס. בחוף הים, מדרום לנמל נבנה הקרקס, התיאטרון, ארמון הצוק ומבנים אחרים. מערכת אספקת המים של העיר הרומית היתה מן המשוכללות בארץ וכללה שלוש אמות מים. משלחות ארכיאולוגיות שחפרו במקום לאורך השנים חשפו את העושר התרבותי הזה, אך הטבע נגס בו כל העת.

      בדצמבר האחרון, ההרס, הצפוי מראש, היה עצום. למרות זאת, עד לרגע זה, אין הסכמה מי יעביר לגורמים המבצעים 10 מיליון שקלים, שיעצרו או יקטינו את גל ההרס הבא, שאולי כבר הגיע בסערה שצפו החזאים לסוף השבוע האחרון.

      לקיסריה העתיקה הוכנה תוכנית חירום, "התוכנית הקטנה", ו"התוכנית הגדולה" שעלותה כ?50 מיליון שקלים. את התוכנית הגדולה אמורות להגיש החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים לוועדה המחוזית בחיפה ולוועדה לשמירה על הסביבה החופית. לתוכנית הקטנה כרגע אין תקציב.
      המשרד לאיכות הסביבה, שאחראי על רשות הטבע והגנים, מטיל את האחריות הכספית על רשות העתיקות, אך משרד התרבות, שאחראי על הרשות, מדגיש: "שימור ותחזוקת הגנים הלאומיים נתונים לאחריות רשות הטבע והגנים, וכך גם שיקום נזקי הסופה".

      ממשרד רה"מ נמסר כי "מזכיר הממשלה, צבי האוזר, ביקש להעביר את הנושא, הנופל בין הכיסאות, לטיפולו. בימים אלה מזכיר הממשלה בא בדברים עם האוצר על מנת להבטיח את העברת הסכום הנדרש באופן מיידי. הנושא יסוכם בימים הקרובים".

      בינתיים, כפי שניסחו זאת רענן כסלו, ראש מנהל שימור ברשות העתיקות, וקובי שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה תת?ימית, במסמך משותף שהפיצו לאחר סערת דצמבר: "היום ברור, כי אם לא יימצאו המשאבים ופעולות המיגון לא יחלו בדחיפות - בתוך שנים בודדות לא יהיה לנו על מה להגן".