הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה ראשונה את "חוק איסור הטלת חרם", ברוב של 32 תומכים לעומת 12 מתנגדים. בהכנה להצבעה במליאה, שולב בהצעת החוק "סעיף רוואבי", לפיו שר האוצר רשאי להתקין תקנות חירום, לפיהם לא יאפשר למי שנוטל חלק בחרם פלסטיני להשתתף במכרזים ממשלתיים. משמעות התקנות היא שחברות שיחרימו את יישובי יהודה ושומרון, כדי שיתאפשר להן להשתתף במכרזים לבניית העיר הפלסטינית העתידית רוואבי, לא יוכלו להשתתף במכרזים בשטח ישראל.
עם זאת, ההצעה מותנה מעט, והוסר ממנה סעיף המאפשר לדרוש רישום פלילי ממי שקורא לחרם. הצעת החוק, שיזם יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין (ליכוד), קובעת עוד כי כל יוזמה לחרם כלכלי, אקדמי או תרבותי על ישראל או על גוף ישראלי (כולל כזה הממוקם בשטחים) תוגדר כ"עוולה אזרחית". בחוק נקבע כי הגוף המוחרם יוכל לתבוע פיצויים ממשתתפי החרם, ללא קשר לשווי הנזק שנגרם לו, לכאורה, מהטלת החרם.
"מדובר בחוק מאזן"
לדברי אלקין, "מדינת ישראל לא תעמוד מנגד כאשר מתנהל נגדה מסע דה-לגיטימציה מבחוץ ומבפנים". לטענתו, "החוק מאזן בין חופש הביטוי להגנה לגיטימית על המדינה, וייתן מענה הכרחי לנפגעים מחרם כזה או אחר". אלקין הדגיש בנוסף את השוויון שאמור להחיל החוק: "אנחנו לא יכולים לדרוש מאזרח אמריקאי את מה שאיננו דורשים מאזרח ישראלי".
מאידך, ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), תקף את הצעת החוק: "אני שואל את עצמי: מהי מדינה שהבון טון שלה זה להחרים? מי החרים את טורקיה על מעשה פוליטי, כי פתאום לא אהבו את העמדות שלהם - הישראלים. מי החרים את הציבור הערבי אחרי הפגנות 2000 - היהודים". לדבריו "על מי שיוצר את הסגנון והשיטה לא להטיל רפש באחרים ולחוקק חוק שעושה סמטוחה מהדברים". טיביהוסיף כי "אלה הם הפנים האמיתיים של ישראל היום. האם בגלל החוק נשנה את עמדתנו על ההתנחלויות? צריך בהחלט להחרים כל מוצר של ההתנחלויות".