פמיניזם עבורי זו הזכות של כל אישה לבחור להיות כל מה שתחפוץ להיות כולל עקרת בית. כשאני מביטה בסמלים השכיחים של הפמיניזם המודרני, עולות בעיני רוחי תמונות של נשים שורפות חזיות, מכריחות גברים לקבל אותן לענפי הספורט והצבא ובאופן כללי, מנסות להראות שגם הן יכולות להיות בדיוק מה שהגבר יכול. לפמיניזם מסוג זה אולי היה מקום לפני חמישים שנים, אבל היום הוא רק מקבע את מעמדו של הגבר כשליט העליון, כקרוב ביותר לשלמות ולכן נשים כל כך רוצות להיות כמוהו.
בעיניי, אי אפשר להתעלם מהטבע והוא מכתיב הבדלים שנוגעים גם למהות שלנו. גבר לא יבין לעולם מה זה להיות בהריון, או לחוות התפתחות של חיים ולידה. המערכות הגנטיות, ההורמונליות והפיזיות, שונות מהותית זו מזו ומייצרות חוויות ומצבי חיים שונים מהותית עבור שני המינים. מתוך אלו נגזרים גם שינויים חברתיים ואישיותיים. החיים הם שעון שוויצרי, שכל מין ממלא בו פונקציה ייחודית ונפלאה שמייצרת הרמוניה עשירה ביותר. הגיע הזמן להפסיק ולנסות להפוך את החלקים השונים לקפיץ אחיד ונטול ייחוד.
בואו ניקח את הפמיניזם למקום אחר
הגיע הזמן לפמיניזם שאומר בריש גלי: גברים ונשים הם שווים, אך שונים. וזה בסדר. זה בסדר שלבת שלי יש יכולות חברתיות בדרגות גבוהות בטירוף ושאחיה התאום ספורטאי מצטיין. זה בסדר להיות אישה. לכן אני מבקשת מכל הפעילות הבולטות לקחת את השיח הפמיניסטי למקום אחר - מקום של שיוויון והעצמה. מקום שנותן לגיטימציה להביע את הנשיות על כל גווניה מבלי לחוש בושה שאנחנו לא מספיק "גבר" כדי להיות חזקות. כל מה שזה עושה זה דה לגיטימציה למיליוני נשים שבוחרות לחיות את חייהן כאמהות, עקרות בית או כל דבר אחר, שלא בהכרח מתכתב עם חוקי המשחק הגבריים.