פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דמיינו שאריק שרון עדיין בשלטון

      לפני עשר שנים בדיוק הושבעה ממשלתו הראשונה של אריאל שרון. ישראל מימון, ששירת כמזכיר הממשלה בחלק מתקופה זו, מתגעגע ושואל איך היתה נראית המדינה כיום לו היינו ממשיכים באותו כיוון

      היום לפני עשר שנים הושבעה ממשלתו הראשונה של אריאל שרון.

      אז, במרץ 2001 גאה הטרור הפלסטיני ותבע מאות קורבנות. פחד שרר ברחובות ישראל. סדר היום הציבורי עסק בדבר אחד – השבת הביטחון. ברור היה גם שנקלענו למבוי סתום בתחום המדיני עם כשלון השיחות בקמפ-דיוויד בתום כהונתו של ראש הממשלה ברק.

      אז, בסוף 2000 התפוצצה בועת ההיי-טק, שיחד עם האינתיפאדה השניה, בישרו את כניסת המשק לשנתיים קשות של מיתון וצמיחה שלילית. מצב הרוח הלאומי היה בשפל המדרגה.

      במישור הפוליטי, שרון זכה אמנם בבחירות האישיות מול ברק, אך הליכוד מנה אז 19 מנדטים. העבודה (ישראל אחת) מנתה אז 26 מנדטים וש"ס 17 מנדטים. סיעתו של שרון בכנסת היתה אז מצומקת וחסרת כוח פוליטי ממשי.

      לכל אלה צריך להוסיף ששרון אז עדיין נשא על כתפיו את תדמיתו השלילית בארץ ובעולם, כשר ביטחון שהודח ע"י ועדת חקירה בשל אירועי סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה.

      הנה, אלה היו אז תנאי הפתיחה של ראש הממשלה הנכנס במרץ 2001. בינואר 2006, כאשר שרון שקע אל התרדמת לאחר האירוע המוחי השני, מדובר היה בתמונה שונה לחלוטין.

      לחימה בטרור ובכלכלה

      לאחר תקופת איפוק בלתי רגילה מול הטרור הפלסטיני, תקופה שהניבה לישראל לגיטימציה בינ"ל רחבה, ניהל שרון מלחמה עיקשת בטרור ששיאה במבצע "חומת מגן" וקידם את הקמת גדר ההפרדה ביו"ש. הטרור הפלסטיני דוכא והשקט חזר אל הרחובות. אמנם שיגורי הקסאם מרצועת עזה לא פסקו לחלוטין, אך הטרור דוכא כמעט לחלוטין וניתן היה לחזור לסדר יום אזרחי ונורמלי.

      לצד המלחמה בטרור, הוביל שרון, יחד עם שר האוצר דאז בנימין נתניהו, את המשק הישראלי ממיתון לצמיחה. מיד עם כינונה של ממשלת שרון השניה במרץ 2003, הונחה תוכנית כלכלית אמיצה ורחבת היקף, אשר לצד קיצוץ מתבקש עמוק בהוצאות הממשלה, הציגה רפורמות מבניות יסודיות והשקעות גדולות בתחומי התשתיות, כמו ההשקעה ברכבת שזכתה לפריסה ארצית. על אף הקשיים הפוליטיים, יושמה התוכנית הכלכלית ולטעמי היא שזרעה את הזרעים מהם צמחו הפירות גם של ימים אלה.

      שרון, שהגיע לברית אסטרטגית וקשר חם ובלתי רגיל עם ארה"ב ונשיאה, קידם מהלך מדיני מול הפלסטינים, בשיתוף ירדן ומצרים, שהתבסס על "מפת הדרכים". משנקלע מהלך מדיני זה לקיפאון, יזם שרון באופן חד-צדדי את "תוכנית ההתנתקות" מרצועת עזה וצפון השומרון.

      פינוי ישובים ובינוי פוליטי

      ההתנתקות היתה קודם לכל מהלך כואב וקורע בתוך החברה הישראלית. היה זה מהלך קשה גם לשרון עצמו. המנהיג הפוליטי, שהיה מסמלי ההתיישבות ברחבי ארץ ישראל, הוביל לפינויים של ישובים ותושבים שהוא עצמו סייע להם בעבר. שרון, שהיה משוכנע שמהלך זה הוא לטובת עתידה של מדינת ישראל, הנהיג את המהלך הפוליטי, המדיני והמבצעי המורכב הזה מראשיתו ועד ליישומו המלא. מבלי קשר לשאלה הפוליטית הנוקבת, ישראל עמדה וצלחה, בזכות שרון, את אחד המבחנים הגדולים לעצם היותה דמוקרטיה וליכולתם של מוסדות השלטון לקבל החלטות ולהוציאן אל הפועל.

      ההתנתקות הציבה את ישראל במעמד בינלאומי כפי ששנים לא זכתה לו ובפני פריצת דרך מדינית אפשרית נוספת. גם שרון, שהיה מוקצה בעולם ובישראל, זכה למעמד לאומי בינלאומי בלתי רגיל של מנהיג ומדינאי בעל חזון ויכולות פוליטיות. זכיתי להתלוות לשרון במהלך ביקורו בעצרת האו"ם שהתכנסה בספטמבר 2005. היתה זו עצרת של מפגן אהדה ועוצמה למדינת ישראל ולראש ממשלתה.

      בסוף שנת 2005, כשנוכח שרון לדעת, שלא יוכל עוד, כיו"ר הליכוד, להגשים את חזונו באשר לעתיד המדינה באופן שהוא ראה אותו, הוא יזם מהלך מנהיגותי פוליטי נועז ורב סיכון וייסד תנועה פוליטית חדשה, את מפלגת "קדימה". שרון הוביל לפיזור הכנסת ולבחירות כשהסקרים צופים לו כ- 45 עד 50 מנדטים. שרון בנה את הכוח הפוליטי שיאפשר לו את השגת היעדים שעוד הציב לעצמו ולמדינה.

      תמונת הפתיחה של שנת 2001 ותמונת הסיום של ינואר 2006 מעידות לטעמי, כאלף עדים, על יכולתו של ראש ממשלה, מנהיג, לשנות לטובה את דמותה של מדינת ישראל (וממילא גם את מראית פניו שלו), בתוך ישראל ובתוך קהילת העמים. בתום חמש שנות כהונה של ראש הממשלה שרון, מדינת ישראל נראתה אחרת לגמרי. אמת, הדברים היו רחוקים עדיין מלהיות מושלמים והיו עוד נושאים רבים שראויים היו לטיפול, אך אני יכול רק לדמיין, בגעגוע, איך היתה נראית המדינה כיום לו היינו ממשיכים באותו כיוון.

      * עו"ד ישראל מימון כיהן כמזכיר הממשלה בממשלות שרון ואולמרט בשנים 2003-2007