פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להקדים תרופה למכה

      לפני זמן מה שיתקה פרקליטות המדינה את מערכת המשפט. השביתה גרמה נזק כבד אשר מחק את ההישגים שבצבצו במאמץ לקצר את הדיונים בבתי המשפט. אין לדעת מה היה אורכה של השביתה אלמלא התערבה בה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ששמה לה קץ. אך מי ימלא את מקומה אם תיפתח שביתה של העובדים הסוציאליים ותתארך?

      הפרקליטות שבתה. העובדים הסוציאליים על סיפה בגלל פער בהעלאת שכר שבין 14 ל-30 אחוזים. מאחור ממתינים הרופאים. ההסתדרות כמעט הכריזה שביתה כללית במשק. מי הבא בתור? והבא בתור אחרי הבא בתור? כמעט כולם.

      כאזרח נבוך העומד מן הצד הריני מתחבט איזו עמדה לנקוט. מצד אחד הכל גאים במשק הלאומי המשגשג. מי שיצא וחזר בנתב"ג מצא השבוע תורים ארוכים של נופשים. אלה לא טייקונים ואנשי האלפיון העליון. המוני בית ישראל ממעמד הביניים ובעלי הכנסות נמוכות יותר מצביעים בכרטיסי הטיסה על השיפור במצבם הכלכלי.

      תוהו ובוהו של שביתות

      רק שמנגד קיימת שכבה ענייה או בעלי מקצוע מקופחים על פי השוואות סטטיסטיות למיניהן, ואם מצבו של המשק אכן השתפר והכלכלה איתנה, מדוע לא ייהנו גם הם במשהו מן העוגה השייכת לכולם? נמאס כבר לראות את הרווחים זורמים לקבוצה קטנה של משפחות עשירות מאוד, בעיקר שאין ספק כי יש בשכבות מסוימות בחברה הישראלית מצוקה של ממש. זו מצוקה אפילו אם לא מדובר ברעב.

      למרות המבוכה נראה כי כל מרכיבי המחלוקת מתנקזים לתמונה כוללת ובהירה. לא, ישראל אינה רוצה, ובוודאי אינה צריכה לרצות, שההכרעה תהיה במין כיכר א-תחריר בעברית. במקום להטיל את המשק הלאומי לנחשולי שביתות מזיקים, ראוי לזכור כי חכם הוא "הרואה את הנולד." במקרה זה - מי שיידע למצוא את הפשרה בין עמדות הצדדים כאילו השביתה כבר הסתיימה.

      זה מצב המזכיר את סיפור המעשה ברופא שהוזעק להוציא עצם מגרונו של חולה. משסיים את מלאכת ההצלה ונשאל מה התשלום, השיב: "מה שהיית מוכן לשלם לי כשהעצם הייתה תקועה בלוע שלך". הצדדים צריכים לחשוב גם על מחיר זה בטרם יגלוש המשק לתוהו ובוהו של שביתות.