אף אחד לא באמת יודע מה תוליד ההתקוממות הערבית שהחלה בתוניסיה. העם הערבי רוצה שינוי והממשל האמריקני שידר כי הוא מוכן להעניק לו אותו. בן עלי ומובארק המובטלים כבר פותרים במעונם החדש תשבצים תוך המתנה לקדאפי. ככה זה כשנשיא ארה"ב שם עליך איקס. הטוטו העולמי היום הוא מי יהיה המנהיג הערבי הבא שיודח מהבית. סליחה, מהארמון.
גם לאובמה יש מגבלות
אבל גם לבעל ההשפעה הגדולה ביותר בעולם יש מגבלות. אובמה יכול להפקיר מנהיגים, לתמוך ברחוב ולהטיף לערכים - עד שזה מגיע לממלכת עבדאללה. עם הצאצאים של עבד אל-עזיז אבן סעוד לא משחקים. כאן החוקים שונים: סעודיה היא מונרכיה אבסולוטית, הקוראן הוא חוקת המדינה, מעולם לא נערכו בה בחירות לאומיות, חל איסור על הקמת מפלגות פוליטיות והבעת מחאה. בקיצור, עושים שם חיים.
"יום הזעם" - ההצגה הטובה ביותר בעולם הערבי - מגיע ביום שישי גם לסעודיה. אלא שעבדאללה נערך היטב. הוא לא רק חידש את האיסור על הפגנות אלא אפילו שינה את המדיניות האמריקנית כפי שחשף ה"וול-סטריט ג'ורנל". פתאום אובמה לא מפקיר יותר חברים, פתאום אובמה חסיד של שינוי הדרגתי. ככה ייעשה לאיש (עבדאללה) שהטבע העניק לו את הזכות להיות יצואן הנפט הגדול בעולם.
אצל קדאפי הסיפור שונה: המערב, בראשות בריטניה, מתוכנן לסגור את המרחב האווירי הלובי. ההצלחות של נאמני קדאפי בזאוויה רק ממריצות את המערב לנקוט צעדים נגד קדאפי.
בריטניה מובילה היום את הקו הלוחמני נגד לוב, והיא גם זו שהובילה ב-2004 את קו הפיוס עימה. בגלל הנפט, הלובי. מבין מעצמות המערב, וושינגטון, שהובילה את הקו של הרחוב (הדמוקרטי), היא גם זו שקוראת היום לשינוי הדרגתי. בגלל הנפט, הסעודי.