קל מאוד לנבא את העבר. לכן אין פלא שכל מיני מומחים לארצות ערב מנבאים עכשיו בהצלחה את המאורעות שקרו לפני שלושה שבועות, ויש אפילו מומחים שמצליחים לנבא את מה שקרה לפני שבועיים ואף לפני יומיים. בדיעבד, כל מנבאי העבר יודעים למנות את כל הסימנים שהעידו על ההתקוממות במצרים, סימנים שמשום מה לא ראו עד כה.
לעומת זאת, כל אותם מומחים שמצליחים כל כך לנבא את מה שקרה לפני שבועיים אינם יודעים להגיד דבר על מה שיקרה בעוד שבוע, שלא לדבר על עוד חודש או שנה. בעיצומה של כל סערה דרמטית נוצרת התאבכות שמקטינה את הראות עד למינימום, ובמצב שבו איש אינו רואה ממטר וכולם מגששים את דרכם כעיוורים - נוטה כל אחד להיאחז ביתר נחישות ונואשות בדעות שבהן החזיק לפני הסערה. אם איני יכול לראות את מה שלפניי, לפחות ברור לי מה היו דעותיי. ואותן לא יוכל איש לקחת ממני כל עוד אני מחזיק בהן כטובע שנאחז בקש.
אין דמוקרטיה אינסטנט
תכונה זו של הבריות להיאחז ואף להתחזק בדעותיהם בעיתות משבר מתבטאת בעוצמה רבה בימים אלה. אנשים בעלי דעות שמרניות, שנוטים לראות סכנה קיומית בכל שינוי, מציפים את אמצעי התקשורת באזהרות חמורות מפני תוצאות המהפכות בעולם הערבי. הם מזהירים את המערב ואת ארה"ב בראשו מפני אופוריה ומפני האמונה שתיתכן דמוקרטיה אינסטנט בעולם הערבי. יש אף כאלה שמקוננים על נפילתם של העריצים שקיימו את הסדר הישן במשך עשרות שנים. מתוך דבקות בדעותיהם סבורים השמרנים האלה כי המהפכה תיחטף בידי עריצים חדשים שיחליפו את הישנים. בהיות השמרנים אלרגיים לכל שינוי, הם כבר מתנבאים שהעריצים החדשים יהיו איסלאמיסטים קיצוניים, גרועים מן העריצים שהודחו ויודחו בגל ההתקוממויות הנוכחי. מבחינתם, מה שהיה הוא שיהיה - רק גרוע יותר.
לעומתם, אנשים בעלי דעות אנטי-שמרניות נחפזים לראות תקווה גדולה בכל מרד ובכל מהפכה. הם מציפים את אמצעי התקשורת בבשורות מתרוננות על אביב עמים ושחר חדש לאנושות, ועל הגשמה קרובה של חלומות חופש, שוויון בין-מגדרי ודמוקרטיה דוהרת. אנשים נלהבים אלה מבטיחים לנו שהעם המתקומם לא ייתן לשום עריץ חדש לגנוב את המהפכה, ומה שהיה - לא יהיה עוד לעולם. מבחינתם, העמים שהשיגו את חירותם יגייסו את כל כוחם למלחמה באבטלה, בעוני ובנחשלות, ולא יבזבזו עוד את משאביהם הדלים על מלחמות באויבים מדומים. הם כבר מבטיחים לנו כי הדמוקרטיות החדשות שיקומו במזרח התיכון יביאו עימן גם סיכוי לשלום כולל בעמק הבכא הזה.
אלה גם אלה רואים מהרהורי ליבם. בוודאות אפשר אולי לומר דבר אחד: עשרות שנות עריצות ודיכוי מתנגדים באכזריות הולידו וחישלו דור שאינו יודע פחד. וכשמאות אלפי בני אדם שאינם יודעים פחד מתחילים לצעוד, אי אפשר לעצור אותם יותר. לא באש מקלעים, לא בטנקים ואף לא בטילים ממסוקים, כפי שהוכיחה הדוגמה הלובית.
אבל על השאלה לאן בדיוק המצעד הזה מוביל אפשר יהיה להתנבא רק בעוד כמה חודשים או שנים, כשהתוצאות תהיינה נחלת העבר.