יש לי כלבת שיי צו בת שנה (שכידוע לא סובלים מיותר מדי נשירה). בחודש האחרון התחילה אצלה נשירה יותר מבד"כ. אני משתדלת לסרק אותה כל יום, ולרוב יום כן יום לא. מה יכולה להיות הסיבה לנשירה מוגברת?
לנשירת שיער בכלבים עלולות להיות סיבות שונות או אף צירוף של כמה גורמים :
חילופי עונה. שינוי במזג האויר , חום ולחות (עומס חום) יוצרים גרוי לנשירה חזקה יותר.
מזון לא מתאים או דל במרכיבים מסוימים הנחוצים לכלב במיוחד חלבון איכותי, ויטמינים מקבוצה B, אבץ, חומצות שומן חיוניות.
אלרגיה כלשהי. פרעושים עומדים בראש הפירמידה אך גם אלרגיה למרכיבי מזון למשל לבשר עוף, אלרגיה לאבק הבית או קרדיות אבק (בשטיחים), אלרגיה לדשא, ועוד
סטרס. כלב לחוץ או הסובל מחרדה או גורם כלשהוא המביא אותו לאי נוחות והכבדה נפשית.לדוגמא כלב הסובל מחרדת נטישה או חתול חרדתי (נפוץ מאד בחתולי בית) יסבלו מנשירה מוגברת והתקרחויות על רקע ליקוק מוגבר.
חוסר פעילות גופנית. פעילות גופנית חשובה מאד לזרימת דם תקינה ובריאות זקיקי השיער. מניעת השמנה ושמירה על מצב גופני תקין.
תת פעילות של בלוטת התריס. בכלבים בעיקר גורם לנשירה מוגברת ולעיתים תופעות רבות אחרות כמו דלקות אוזניים, השמנה שתיה והשתנה מרובה.
בעיות הורמונאליות אחרות כמו מחלת קושינג.
נטיית הגזע. לדוגמא, פאג ולברדור נושרים ועוד איך, טריירים לא נושרים בכלל וחלקם דורשים גילוח או מריטה אחת לכמה חודשים.
קיימות סיבות נוספות, אך את המרכזיות ביותר ציינתי.
אם הבעיה ממש קשה, רצוי מאד לגשת לרופא לאבחון טוב. יש לשלול פרעושים, אפשר לשקול מזון מיוחד כמו פרו פלאן סנסיטיב או סלקטס או לחילופין מזון רפואי בסדרת PVD לדוגמא DRM בכלבים (מזון לבעיות עור שונות) או HA (היפו אלרגני לכלבים וחתולים אלרגיים למזון).
כמה אמור לשקול כלב שיי צו בן חמישה חודשים? בנוסף, כמה אוכל מומלץ לתת לו?
אין משקל מדויק שאליו הכלב צריך להגיע מאחר ויש וריאציה בין כלבים ולא כל השיצו בדיוק באותו משקל בגיל הזה.
ההמלצה היא להגיע למצב גופני מתאים (BCS בין 4-5 ) ולשמור עליו שם. כמות סבירה היא באיזור 100 גר' בערך ליום.
יש גם סרטון באתר שלי המדגים זאת.
אל תפספס
שכני אימץ לפני 4 חודשים גור כלב מהרחוב. הכלב לא מחוסן והשכן לא מתכנן לחסנו. האם יש סכנה בכך שילדיי ישחקו עם הכלב? אנו מארחים את הכלב ואני חוששת מהדבקה במחלה כלשהי. כמו כן, האם העובדה שכל הכלבים מסביב מחוסנים מחלישה את סיכון ההדבקה ממנו?
שכני אימץ לפני 4 חודשים גור כלב שמצא ברחוב. הכלב לא מחוסן והשכן גם לא מתכנן לחסן אותו בשל העלות הכספית. האם יש סכנה בכך שילדיי ישחקו עם הכלב? אנו מארחים את הכלב ואני חוששת מהדבקה במחלה כלשהי. כמו כן, האם העובדה שכל הכלבים מסביב מחוסנים מחלישה את סיכון ההדבקה ממנו?
אני מציע שתתארגנו יחד לממן את המינימום הנדרש בחוק לחיסון כלבת ושבב. כמובן שיש טיפול נוסף מניעתי שמומלץ לעשות חיסון משושה ,טיפול נגד תולעים וטיפול נגד פרעושים וקרציות.
אם אין לכם או לשכן יכולת לטפל בכלב אולי עדיף לפנות לעמותת צער בעלי חיים או תנו לחיות לחיות שיעזרו בכל צורה שאפשר.
החלטנו במשפחה לאמץ כלב מסוג פומרניאן, מפני שהוא חמוד ואנו מעדיפים כלב קטן, וגם כי יש לי הזדמנות לאמץ ממכרים גור גזעי (לבן). כלב כזה מתאים לדירה? הוא מסתדר עם ילדים קטנים? יש לו בעיות מיוחדות? הוא עצמאי? הוא מסתדר עם האקלים הישראלי?
החלטנו במשפחה לאמץ כלב מסוג פומרניאן, מפני שהוא חמוד ואנו מעדיפים כלב קטן, וגם כי יש לי הזדמנות לאמץ ממכרים גור גזעי (לבן). כלב כזה מתאים לדירה? הוא מסתדר עם ילדים קטנים? יש לו בעיות מיוחדות? הוא עצמאי? הוא מסתדר עם האקלים הישראלי?
פומרניאן הוא בהחלט כלב המתאים למשפחה ודירה. נושא ההתנהגות תלוי מאד בדרך בה תגדלו את הכלב ותחנכו אותו. כל כלב עלול להיות מפונק ונשכן, אם עושים את הטעויות הנפוצות .יש להימנע מפינוק יתר, האכלה במזון ביתי יחד עם המשפחה, הליכה עם רצועה נמתחת (עדיף רצועה באורך קבוע) וכמובן - לסרס או לעקר.
והחשוב מכל, להתחיל מהצעד הראשון בלווי של מאלפ/ת כלבים, ואולי המילה חינוך יותר מתאימה. חינוך כלבים זעירים עשוי בהחלט להפוך את הכלב מכלב עצמאי וחסר גבולות לכלב בית נוח וידידותי ועליז אך לא נשכן ורגזן.