המאבק המתנהל בימים אלה בלוב בין נאמני שלטון קדאפי ומתנגדיו נובע מרצונו של האדם באשר הוא אדם להיות בן חורין. אמנם, ליברליזציה, חופש ודמוקרטיה, הן מילים שנשמעות יפה בלקסיקון מכבסת המילים של מנהיגי מדינות ערב, אך יש לתת את הדעת האם אמרות הכנף הללו פשוט נשלפות מהפה לחלל העולם או שמא יש בהן ממש.
כמו רבים אחרים, גם אני עוקב אחר הצונאמי הפוליטי המתרחש במדינות ערב בסקרנות רבה. השאלה המקננת בתוכי היא האם פני אומות אלו לסילוק הפונדמנטליסטים ומיגור עולם החושך מארצם או שמא התהפוכות הללו הן שלב בדרך לדיקטטורה קולקטיבית ומסוכנת ביותר הנשענת על פנאטיות דתית.
עד היום, במקומות שהיה סיכוי לדמוקרטיה דוגמת לבנון והרשות הפלסטינית - קיבלנו דמוקרטיה מדומה שנשענת על אמונה דתית קנאית, אשר שלחה אנשים למות בשם קדושת השם. קדושת החיים היא ערך עליון בכל תרבות מאז שחר האנושות, העומדת אפילו מעל לכל נורמה תחוקתית או פקודה מפורשת (ויעידו על כך הטייסים הלובים שסירבו להפציץ המונים חפים מפשע). לצערי הרב, ישנם מנהיגים בעולם המפרשים את רצונו של האל באינטרסים פוליטיים ובמדיניות דתית המסכנת את העולם החופשי.
הגיע הזמן שזאב יגור עם כבש
עידן הרודנים העריצים תם. המציאות מוכיחה כי רצון העם חזק מכל דספוט כזה או אחר המנצל את עמו. על מדינות העולם החופשי, וישראל בתוכן, לדאוג שרצון העם ימומש ולסייע לכך שהאנדרלמוסיה לא תוביל להשתלטות הקנאים הקיצוניים במקום העריץ. דרישה זו יפה גם למתרחש בחצר האחורית של ישראל; החמאס בעזה, הדומה למשטרי הרודנים, מלהיב את נתיניו לשנאת ישראל ומדכא את הקולות הרבים שאינם מאמינים בפנאטיות הדתי המטורף המוכתב בידי קומץ אלים. המציאות בה מיעוט קיצוני משתלט באלימות על רצון העם משותפת לכל מדינות "ציר הרשע": איראן, סוריה, לבנון, ושלטון החמאס.
כולי תקווה שלוב, מצרים, תוניסיה, בחריין, תימן ומדינות נוספות בהן הציבור יבחר להתקומם, יחתרו לקיים בחירות דמוקרטיות, פתוחות ושוויוניות ושאנו בישראל נמצא פרטנרים אמיתיים לשלום. זו משאלת הלב של כולנו. אני מלא באמונה כי אנחנו בפתחה של תקופה חדשה מלאה בתקווה ובשאיפה אמיתית לחופש ולשלום. הגיע הזמן שהמנהיגים הרוחניים של האיסלם יפרשו את הנבואה "וגר זאב עם כבש", המסמלת את הרעות והאחווה בין ישראל ושכנותיה, באופן שיביא לסיום שפיכות הדמים ולשלום אמת.
* ח"כ איוב קרא (ליכוד) הוא סגן השר לענייני הנגב והגליל.