אשת הפלמ"ח נתיבה בן יהודה הלכה לעולמה

(צילום ארכיון: הערוץ הראשון)

מגישת הרדיו, הסופרת ולוחמת הפלמ"ח נתיבה בן יהודה הלכה הלילה (שני) לעולמה בגיל 82 בביתה בתל אביב. היא הותירה אחריה בת וארבעה נכדים.

נתיבה בן יהודה היתה בתו השלישית של ד"ר ברוך בן יהודה, שהיה מנהל בית הספר גימנסיה הרצליה, בו גם למדה. בהמשך השתלמה בלימודי לשון עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, וכן למדה אמנות בבצלאל. בן יהודה התאמנה לקראת השתתפות במשחקים האולימפיים ב-1948, אולם עם פרוץ מלחמת העצמאות התנדבה לחטיבת יפתח של הפלמ"ח, שם שימשה כקצינת חבלה ולוחמת. עם קום המדינה הצטרפה למחלקת הדוברות של משרד העבודה.

בן יהודה הקדישה את חייה ללשון העברית. היא כתבה למעלה מ-20 ספרים העוסקים בלשון העברית, בקורות ירושלים וארץ ישראל ובתולדות הזמר העברי. ב-1972 כתבה יחד עם דן בן אמוץ את הספר "מילון עולמי לעברית מדוברת". בהמשך כתבה בן יהודה שני ספרי אוטוביוגרפיה, וב-1990 נוצרה בעקבות אחד הספרים סדרת רדיו בקול ישראל.

בין השנים 1995 ל-2009 הנחתה בן יהודה תוכנית רדיו לילית בשם "נתיבה מדברת ומקשיבה". התוכנית התבססה על שיחות מאזינים והשמעת שירים מימי ראשית הציונות ועד קום המדינה. ב-2004 אף הוענק לה תואר "יקירת ירושלים".

שרת החינוך לשעבר, שולמית אלוני, אמרה הבוקר כי "נתיבה היתה הגיבורה שלי. הכרנו בפלמ"ח, שם הערבים כינו אותה 'החיה הצהובה' מכיוון שהיתה אמיצה מאוד ובולטת מאוד. אני לא הייתי גיבורה ואמיצה כמותה. היא היתה גיבורת מלחמת העצמאות הבולטת ביותר. כל המחמאות מגיעות לה. כולם העריצו אותה" אמרה. "נתיבה היתה אישה בעלת השכלה רחבה, אך תמיד היתה צנועה מאוד בעניינים האלה. תוכניות הרדיו שלה סיפרו את סיפורה. מכל הבחינות, מדובר באישה יוצאת דופן", הוסיפה.

קלוד בוכבינדר, מפיקת תוכנית הרדיו של נתיבה, סיפרה על היכרותה עם בן-יהודה. "הקשר שלנו נוצר במקרה. כמישהי שלא נולדה בארץ לא הייתי אמורה להיות קשורה לזמר העברי המוקדם של נתיבה, אך הקשר נוצר משום שאהבתי את הדוגריות שלה. היא סימלה את המדינה בשבילי, והייתה אישה מדהימה וחלק מההסטוריה הישראלית", ספדה לשותפתה המקצועית. "היא שידרה תוכנית שהיו צריכים ללמד בבתי ספר. ההיסטוריה של מדינת ישראל הולכת איתה, כבר לא נשארו הרבה כמוה. אפילו השירים ששידרה הם אוצר גדול שאנו מפסידים".

אריה שקד, מנהל תחנת הרדיו בה שידרה נתיבה, אמר כי היא "אחרונת דור המייסדים. נתיבה הרימה תרומה נכבדה להנצחת המורשת של הזמר העברי מלפני קום המדינה, וחשפה בפני ציבור המאזינים של קול ישראל את הסיפורים, ההווי והפולקלור של דור המייסדים, כל זה לצד טיפוח השפה העברית החדשה, ובמילים פשוטות: הטמעה של מילות סלנג בתוך השפה המדוברת. היא תחסר לנו".

שרת התרבות, לימור לבנת, פרסמה הודעת תנחומים בעקבות מותה של הסופרת. "בכישרונה הרב ובסגנונה הייחודי, תרמה נתיבה תרומה עצומה לחיזוקה והמשך התפתחותה הטבעית של הלשון העברית", כתבה השרה. "נתיבה נמנתה עם אחרוני דור המייסדים שלנו. צברית אמיתית ופורצת דרך עבור דורות של נשים. מעל לכל תמיד נזכור את צניעותה, יושרה, אהבת האדם שלה והרצון תמיד לעזור. יהי זכרה ברוך".

רוביק רוזנטל התייחס למילון הסלנג שכתבה בן-יהודה יחד עם דן בן אמוץ: "המילון הזה היה אירוע מכונן בתולדות השפה העברית. הוא הציג את הסלנג לא כקוריוז, אלא כמרכיב מרכזי של השפה שבלעדיו אי אפשר להבין אותה ואת האופן בו היא מתפקדת. שם נוסד בסיס הקשר בין הסלנג לשאר מרכיבי השפה, הוא נתן כבוד לעברית הטבעית, השפה שנוצרה בארץ ישראל לאורך השנים".