פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היחס ליועצים חובשי כיפה

      במדינת ישראל, לפי מאמרו של יוסי ורטר בעיתון לאנשים חושבים, עומד להתרחש אסון נורא. מדוע? ייתכן כי בקרוב יהיו רוב היועצים הבכירים בלשכת ראש הממשלה חובשי כיפות סרוגות. הדברים נאמרו בהקשר של מינויו האפשרי של יעקב עמידרור כראש המל"ל. איני מתכוון להתעסק בסוגיה האישית אלא העקרונית, כי לא עמידרור האיש הוא העיקר אלא היחס כלפי חובשי כיפה. לפי הנכתב במאמר, הסכנה היא שלשכת ראש הממשלה לא תוכל לתפקד בשבת. היועצים לא ירימו את הטלפון בשבת, הם יהיו בבתי כנסת, ובכך תיגרם סכנה לביטחונה של מדינת ישראל.

      האומנם? לאחרונה פגשתי בבית כנסת בסילבר ספרינג מרילנד כמה יהודים שומרי שבת שעובדים כיועצים בכירים בבית הלבן וב-CIA. איש בארצות הברית לא היה מעלה על דל שפתיו את הטיעון המוזר כי עובדת היותם שומרי שבת פוגעת בביטחונה של ארצות הברית. מעלי הטיעון היו נחשדים באנטישמיות.

      קצינים קרביים רבים מאוד בצבא ההגנה לישראל הם חובשי כיפות סרוגות. שומרי מצוות, בוגרי ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות. האם בכך נגרמת סכנה לביטחונה של ישראל? האם קצינים אלה, חלקם בכירים ביותר, אינם פועלים בשבתות ובחגי ישראל כדי להבטיח שקוראי עיתונים יוכלו לשבת בנחת בברים ובמסעדות ולחלל שבת כאוות נפשם? מה יותר מופלא מהעובדה ששומרי השבת מגינים על זכויות הפרט של אזרחים אחרים לחלל שבת?

      הדתיים אינם סרח עודף

      יתרה מכך, ציבור חובשי הכיפות הסרוגות תפס, בהכללה, את מקומם של מגזרים חילוניים בצומתי הביטחון בישראל מתוך רוח אחריות והתנדבות. הרי הסכנות הביטחוניות לקיומה של מדינת ישראל לא השתנו, רק האנשים הנושאים בעול התחלפו.

      בכלל, צריך מטען כבד של צביעות להילחם נגד דעות קדומות ביחס לערבים, בעלי נטיות מיניות שונות ועובדים זרים ובו בזמן להטיל דופי בחובשי כיפות. באופן עקרוני תופעה מדאיגה היא שסופרים, אמנים, מחזאים, פוליטיקאים ואנשי אקדמיה מגייסים בשנים האחרונות את מלוא עוצמתם וכישרונם נגד יהדותה של המדינה, אם כי ככל שהם משתדלים יותר, כך הם מגלים שמשימתם נדונה לכישלון.

      הציבור הדתי נושא על כתפיו את משא האומה, ברוח ובחומר, וזכותו לקחת חלק גם בהכרעות על עתידה. אנחנו מדינה דמוקרטית וציבור זה יהיה מהראשונים לשלם את מחיר ההכרעה שתיפול, וטוב שטובי בניו יהיו גם בצמתים שבהם מתקבלות ההחלטות על עתיד המדינה. עברו הימים שבהם הציבור הדתי, על כל גווניו, היה סרח עודף למשטר של מפא"י ההיסטורית. חשוב שהאינטליגנציה הליברלית תפנים את השינוי שחל במדינה, שהרי אינטליגנציה היא, בין היתר, היכולת לזהות ולפעול בתנאים משתנים.