זה כבר לא הקרב על לוב אלא הקרב על טריפולי, בדיוק כפי שבאפריל 1945 זה לא היה עוד הקרב על גרמניה אלא על ברלין. קדאפי המבוצר במעונו בטריפולי, במחנה באב אל-עזיזה, מתנהג בדיוק כמו היטלר בפיהררבונקר שלו בברלין. שולח איומים לכל עבר ומוכן להקריב אלפי אזרחים רק כדי להאריך את שלטונו המטורף אפילו בעוד כמה ימים, כי 42 שנה לדיקטטור זה לא מספיק.
"אלה שלא אוהבים אותי - לא מגיע להם לחיות", אמר שלשום קדאפי - משפט שכה הזכיר את זה של היטלר, שהיה משוכנע כי אם הגרמנים יפסידו את המלחמה זה סימן שהם לא ראויים לו. לטירוף יש יורשים.
קדאפי במצור. העולם כולו מתנער ממנו. אפילו מנהיג ונצואלה, הוגו צ'אבס, לא מסכים עם כל מה שעושה חברו הקרוב. שר המשפטים של לוב לשעבר, מוסטפה אל-ג'ליל, סבור כי "ימיו של קדאפי ספורים. הוא יעשה את מה שהיטלר עשה - ישים סוף לחייו". ההשוואה בין היטלר לקדאפי הפכה אופנתית.
המאבק על הנפט
במטה האו"ם בניו יורק היו אתמול בתחילת הדיונים חלוקים לגבי הטלת הסנקציות על לוב. רוסיה וסין כהרגלן סולדות מהטלת סנקציות. דווקא שגריר לוב באו"ם, מוחמד שלגאם, שר החוץ של לוב בעבר וה"טארק עזיז" (שר החוץ של סדאם חוסיין שהיה הפנים שלו במערב) של קדאפי, קרא לאו"ם לנקוט צעדים נגד מנהיגו.
היום שאחרי קדאפי לא יהיה פשוט עבור לוב. תקופת המעבר במדינה הצפון-אפריקנית תהיה קשה ביותר בגלל חולשת מוסדותיה. בגלל זה מודאג המערב, בגלל זה מאיים קדאפי באיסלאם הקיצוני. השאלה תהיה מי ייקח את העניינים לידיים? האם ה"מועצות המהפכניות"? או אולי הקצינים שהצטרפו בזמן למפגינים?
מדינות המערב ייאבקו ביניהן על החונכות. אולי למען ביסוס הדמוקרטיה, בטח בשביל הנפט.