פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העולם מתעורר

      מועמר קדאפי עתיד להצטרף בקרוב לבן עלי ולמובארק, וזה עוד במקרה הטוב. רק בני השבט שלו, בטריפולי, עדיין נאמנים לו. כמעט כל שאר השבטים כבר החליפו דגל. שלושת הצבעים, אדום-ירוק-שחור, של בית המלוכה לשעבר, דגל העצמאות של 1951, חזרו עבור מדינה כמעט שלמה להיות הדגל הרשמי. הדגל הירוק של קדאפי איבד משמעות, ואולי זו הסיבה לכך שקדאפי, בפרפורי שלטונו, בחר לצבוע אותו באדום, בדם אזרחיו.

      העולם התעורר: הבית הלבן הודיע אתמול כי כל האופציות נגד משטרו של קדאפי קיימות. פאריס כבר הודיעה כי תבקש להעמיד את קדאפי לדין בבית הדין הבינלאומי בעקבות מעשי ההרג שביצע נגד בני עמו, ואילו האיחוד האירופי בוחן היום משלוח דחוף של כוחות צבא למטרות הומניטריות.

      מלחמת ביאפרה (מלחמת האזרחים בניגריה בין 1967 ל-1970) זיעזעה את העולם. התמונות הטראומטיות של ילדים גוועים גרמו לעולם כולו לזעוק בקול אחד, אבל מנהיגי תבל אז נותרו אדישים. להם חשוב היה לשמור על מושג ריבונות המדינה מאשר על חיי הילדים השחורים האומללים.

      קדאפי בקושי יכול להשמיע קולו, וגם זה בהקלטה

      משהו בכל זאת השתנה, והלחץ התקשורתי הגדול חייב את מנהיגי המערב להתערב גם אם זה על חשבון ידידם קדאפי, ששמר להם, למרות טירופו, על יציבות אזורית ועל אינטרסים (נפט).

      אלה המצדדים בהתערבות חיצונית הומניטרית במדינה יוצאים מתוך הנחה כי בשם המוסר "לא נותנים לאנשים למות". זו מתאפשרת אם קיימת פגיעה קשה בזכויות האזרחים ואם האו"ם מעניק לכך מטרייה חוקית. וושינגטון והמערב לא צריכים יותר כדי לצאת לדרך.

      על קדאפי קשה להגיד כי זקנתו מביישת את צעירותו. הוא היה ונשאר מטורף, הוא היה ונשאר מסוכן ורוצח.

      קדאפי לא הראה אתמול את פרצופו. לוב של היום בקושי מאפשרת לו להשמיע את קולו, וגם זה בהקלטה.