עיר נהרסה עד היסוד
למשך כמה ימים השבוע, נדדה תשומת הלב העולמית מהתמורות והמהפכות בעולם הערבי אל "קצה העולם" ממש, האי הדרומי של ניו זילנד, שם החריב רעש אדמה קשה את העיר קרייסטצ'רץ', השלישית בגודלה במדינה, עד היסוד. מבין מאות ההרוגים, לפחות מאה היו בבניין אחד בן שש קומות, בו ישבו משרדי תחנת הטלוויזיה CTV ובית ספר לשפות, שקרס לחלוטין. בתצלום: עבודות חילוץ בין שרידי בניין CTV.
מדינה מתפוררת
אחרי טוניסיה ומצרים, הגיע תורה של המהפכה בלוב, שנשלמת בימים אלו. אלא שבניגוד לשכנותיה ממזרח וממערב, במקרה של לוב אין מדובר בעוד התקוממות עממית, שבה העם מדיח שלטון עריץ בהפגנות ענק, ללא נשק. בלוב, הדברים נראים יותר כמו מלחמת אזרחים עקובה מדם בין שבטים יריבים, שבה שולחים השלטונות טנקים ומטוסי קרב להפגיז את האזרחים. כמה נהרגו עד עכשיו? בהעדר סיקור תקשורתי מסודר קשה להעריך - אך מדובר ככל הנראה באלפים. בתצלום: הרס בעיר בנגזי, שנכבשה השבוע על ידי המורדים.
כיכר הפנינה לנצח
על רקע מרחץ הדמים בלוב, יכולים בני הרוב השיעי בבחריין להיות גאים בעצמם - הם ממשיכים לפי המודל הטוניסאי-מצרי, וממלאים מדי יום ברבבותיהם את "כיכר הפנינה" במרכז הבירה מנמה, באווירת קרנבל. אחרי שבשבוע שעבר פינה הצבא את המפגינים באלימות מהכיכר פעמיים, תוך עימותים שגבו את חייהם של לפחות שמונה בני אדם, נראה השבוע כי השלטונות הסוניים ויתרו, ותחת זאת, הם קוראים לדיאלוג עם המפגינים. כמחווה של רצון טוב, אף הורה המלך על שחרורם מהכלא של 300 אסירים פוליטיים, אך ההמונים ממשיכים לדרוש רק דבר אחר: את הדחת השלטון כולו. בתצלום: מפגינים ב"הפנינג" בכיכר הפנינה.
צנעא בוערת
מדינה נוספת שבה המחאה רחוקה מלדעוך היא תימן - שם אמנם לא מתחוללת מלחמה עקובה מדם כמו בלוב, אבל האלימות בהחלט חוגגת: מדי יום פורצים מחדש, בבירה צנעא, בעדן ובערים נוספות, עימותים אלימים בין אלפי מפגיני האופוזיציה לקבוצות מאורגנות וחמושות של הנשיא, עלי עבדאללה סאלח. המשטרה, לרוב, עומדת חסרת אונים. בתצלום: המחנות מתעמתים, סמוך לאוניברסיטת צנעא.
אש גם באירופה
לא רק במזרח התיכון - גם ביוון השביתו האזרחים את המדינה ביום רביעי השבוע ויצאו לרחובות כדי למחות נגד הגזרות הכלכליות של הממשלה, בפעם השמינית בתוך שנה. הפגנת הרבבות הרגועה יחסית מול הפרלמנט באתונה התלהטה לפתע כשקבוצה של מפגינים החלה להתפרע, ליידות אבנים ובקבוקי תבערה. בתצלום: הרגע שייחרט בזיכרון מההפגנה הזו, בו נפגע שוטר בראשו מבקבוק תבערה והחל לעלות באש. למרבה המזל, הוא כובה במהרה ולא נפצע קשות.
אז עברו
כותרות רבות השבוע עסקו בשתי ספינות של הצי האירני - הפריגטה "אבלנד" ואונית המטען "חארק". לרגע נראה היה שהלחץ הישראלי עובד, אבל בסופו של דבר ניאותה מצרים ואיפשרה לשתיים לעבור בתעלת סואץ, מים סוף לים התיכון. כעת הן משתתפות באימונים עם הצי הסורי, לפני שיפנו חזרה דרומה. והמשמעות האסטרטגית? לא ממש ברור, אבל לפחות מבחינה תעמולתית, זהו ללא ספק הישג אירני. בתצלום: ילדים על המזח באיסמעיליה, צופים באוניות האירניות חולפות.
אפשר לנשום לרווחה, הפעם
פעם נוספת הצילה ארצות הברית את ישראל: 14 החברות האחרות במועצת הביטחון הצביעו בעד ההצעה הפלסטינית לגנות את הבנייה הישראלית בהתנחלויות, אך הממשל האמריקאי - לראשונה בעידן הנשיא אובמה - החליט בסופו של דבר לנצל את זכות הווטו שלו, ולמנוע החלטה שהייתה עשויה לסלול את הדרך לצעדים מעשיים נגד ישראל. ומה יהיה בפעם הבאה? בתצלום: המועצה מצביעה.
הסתבכות
מערכת היחסים הסבוכה ממילא בין ארצות הברית לפקיסטן נכנסה לפני כחודש לסחרור יוצא דופן, עם מעצרו של ריימונד דייוויס, עובד הקונסוליה האמריקאית בעיר לאהור, שירה למוות בשני בני אדם. המאמצים מאחורי הקלעים להביא לשחרורו לא עלו יפה, והשבוע נאלצו בממשל להודות: דייוויס הוא סוכן CIA, שהיה במשימה בעת התקרית. למותר לציין שהגילוי לא תרם לשיפור התדמית האמריקאית במדינה. בתצלום: מפגינים משחיתים את דגל ארה"ב בעיר קראצ'י.
כך חולפת תהילת עולם
קארל תיאודור זו-גוטנברג היה כנראה הפוליטיקאי עם התדמית הנקייה ביותר בגרמניה - תדמית שהביאה אותו עד ללשכת שר ההגנה. השבוע ספגה התדמית הזו נזק בלתי הפיך, כשאוניברסית ביירויית הודיעה שהיא שוללת ממנו את תואר הדוקטור למשפטים, לאחר שהתברר כי העתיק חלקים נרחבים מעבודת הדוקטורט. זו גוטנברג התנצל, היכה על חטא וניסה לתרץ - אך הבהיר כי אין בכוונתו להתפטר מתפקידו, חרף הבושה. בתצלום: זו גוטנברג מהורהר, בדיון בבונדסטאג.
בצריח מורכן
ובחזרה לניו זילנד. זה אך סמלי שאחד מסמליה הבולטים של העיר הנקראת "כנסיית ישו" (קרייסטצ'רץ') היא כנסייה, או יותר נכון - קתדרלה. אחרי רעש האדמה, הפכה הקתדרלה הזו לאחד מסמלי החורבן: היא ניזוקה קשות, ומהצריח המגדל שלה לא נותר זכר. עוצמת הרעש, אגב, לא הייתה גבוהה באופן מיוחד - רק 6.3, פחות מרעשים קודמים באותו מקום ממש - אך הנזק הפעם היה גדול במיוחד משום שמוקד הרעש היה "רדוד" במיוחד - רק ארבעה קילמטרים בעומק האדמה. בתצלום: מה שנשאר מקתדרלת קרייסטצ'רץ'.