האיסלם והפייסבוק: מה קורה פה?

העובדה היחידה, שהולכת ומתבהרת מתוך בליל הפרשנויות על הסערה בעולם הערבי, היא שאין לנו שום יכולת לפרש את הסערה הזו.

כיצד נסביר את ההתקוממות נגד מועמר קדאפי, אם איננו מסוגלים להבין את הסכמתם של אזרחי לוב לעריצותו של הרודן הנאלח הזה לאורך יותר מ-40 שנה? איך ננחש את סיכויי השיבה של משפחת מובארק לקהיר, אם אין לנו מושג מה מניע את הצבא המצרי, הנאמן לכאורה למשפחה המודחת? ועל סמך מה ננסה לאמוד את השפעת האיסלאם הפונדמנטליסטי על האירוע המתגלגל סביבנו, אם אין בידינו אלא אמות מידה מערביות וחילוניות, שאינן מסוגלות להכיל חומרים כאלה?

מרחב ההבנה הישראלי גדל באופן משמעותי, תודה לאל, מאז שערבים - כל הערבים - נתפסו בעינינו כמו בני דמותם, המרושעים מלידה ונחותים מטבעם, בסידרת סיפורי הילדים הוותיקה "חסמב"ה". חלף גם העידן התמים והמתנשא שבו הצטיירו לנו הערבים בעיקר דרך התצלום הקלאסי, שרבים כמותו פורסמו אחרי מלחמת ששת הימים, ושבו לא נראו אלא המוני נעליים צבאיות פזורות על פני שדה הקרב לאחר שחיילי מדינות ערב נסו ממנו. לומר לך שבאותם ימי אופוריה הערבים נראו לנו לא רק פחדנים ונלעגים אלא גם פרימיטיביים, המעדיפים לנוס משדה הקרב ברגליים יחפות.

היום אנחנו כבר יודעים שאפשר להיות גם יחף וגם נועז ומתוחכם, ושנלעג מי שנלעג אחרון. מצד שני, הניסיון לימד אותנו שגם ערבים בנעליים, ובחליפות מערביות, אינם פועלים על פי קודים מוכרים לנו וכוונותיהם אינן ניתנות, אפוא, להבנה או לחיזוי.

זה יכול להיות מבלבל, במיוחד כשערבים מדברים אנגלית או משתמשים, כמו במהפכות הנוכחיות שלהם, באייפון ובפייסבוק. למראית עין, כולנו תושביו הזהים של אותו כפר אינטרנטי, חוסים תחת כנפיו של אותו מארק צוקרברג יהודי ואמריקני, ושואפים לאותם ערכי שלום ודמוקרטיה חופשית. הפיתוי להכניס את העולם הערבי לתוך רובריקות מערביות וחילוניות ולפרש את הערבים לפי שיטת "מה אנחנו היינו רוצים/עושים אילו היינו במקומם", הוא גדול - והרי זו גם השיטה שבאמצעותה פיתח השמאל הישראלי את "פתרון שתי מדינות" הידוע. פתרון שאנשי השמאל הישראלי היו מאמצים ברצון, ואפילו בחדווה, אילו הם היו "במקומם של הערבים" - אלא שמה לעשות, אין להם שום יכולת להגיע למקומם של הערבים; לא כל שכן להיות בו, ולו להבלח.

העולם הערבי מתהפך, ואיתו גם עולמנו. האדמה הרועדת מתחת למדינות השכנות רועדת גם מתחת לישראל, השוכנת בקרבן, לא רק במובן הגיאוגרפי. אבל את השלכותיה של הרעידה הזאת על מעשינו, עכשיו ובעתיד, נוכל לפענח רק מתוך ענווה, רק מתוך ויתור על קונספציות ישנות, ורק אם נכיר במציאות שבה העולם הערבי-מוסלמי היה ויישאר מעין עולם מקביל שלא באמת יפגוש אותנו, אף אם יענה, בדרכו, להצעות החברו?ת שלנו בפייסבוק.

די להתבונן במה שקורה עכשיו במזרח התיכון כדי להבין שאנחנו לא מבינים כלום.