פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מומחים: ליישם בישראל הלקחים מהרעש בניו-זילנד

      פרופ' אמוץ עגנון מעריך כי ההיערכות בישראל לפגיעת רעש אדמה לוקה בחסר. לדבריו, קיים דמיון רב בין המבנה הגיאולוגי בניו זילנד ובישראל, "הקפיץ של רעידת אדמה כבר דרוך"

      ההיערכות בישראל לרעידות אדמה לוקה בחסר, כך קבע היום (שלישי) פרופ' אמוץ עגנון, מומחה לרעידות אדמה מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. נוכח רעש האדמה שפקד הבוקר את העיר קרייסטצ'רץ' בניו זילנד, אמר עגנון לוואלה! חדשות כי "הנזק הרב שנגרם בניו זילנד הוא הלקח שצריך להילמד בדחיפות בישראל, במטרה למנוע אסון דומה אצלנו".

      "מדובר באזור של חיכוך קבוע בין לוחות טקטונים. בניו זילנד יש אמנם פעילות טקטונית ברמה גבוהה יותר ולפיכך גם רעידות אדמה מרובות יותר, אך יש דימיון גדול בין האזור שלהם לאזור ישראל מבחינת מבנה הלוחות", הסביר.

      עגנון הבהיר עוד כי ההיסטוריה הססמית של ישראל כבר ידעה אירועים בעוצמה דומה. "בשנת 1927 אירע בים המלח רעש אדמה בסדר גודל זהה. באותה שנה המוקד העירוני הקרוב ביותר היה יריחו, והוא היה רחוק מספיק כדי לא להיפגע".

      רעידת האדמה הנוכחית בניו זילנד היא למעשה "אפטר-שוק" מרעידת האדמה שהכתה באזור בחודש ספטמבר האחרון. "אמנם יש הרבה מודעות במדינה לגבי רעידות אדמה, אולם המבנים בעיר קרייסטצ'רץ' עתיקים מאוד ולא תואמים את תקני הבנייה הנדרשים", הסביר עגנון. "על אף המודעות, ניו זילנד מעולם לא חוותה קרע תת-קרקעי עמוק כל כך בקרבה כזו לעיר מאוכלסת".

      80% ממבני המגורים עומדים בתקן

      "כל הנושא של שיפוץ מבנים ישנים - תקנות תמ"א 38 - שנועד להתאים מבנים לעמידה בפני רעידות אדמה, משום מה לא מתקדם בישראל. ישנו צורך דחוף ליישם את התקנות בצורה מהירה", ציין עגנון. "צפי לרעידת אדמה בישראל יכול להיות גם מחר בבוקר. הקפיץ של רעידת אדמה כבר דרוך בישראל ולא ידוע מתי הוא השתחרר".

      מנגד, ד"ר אבי שפירא, יו"ר וועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, הביע שביעות רצון מההיערכות בישראל. לדבריו, "ישראל לומדת מניו זילנד בכל הנוגע להיערכות מקדימה לרעידות אדמה בגלל התדירות הגבוהה באיזור. מבחינת מודעות ותקנים יש רק מה ללמוד מהם. ברעידת האדמה הנוכחית עלול היה להיגרם נזק כבד אפילו יותר".

      לדברי שפירא, בשנה הבאה יוקצבו 120 מיליון שקלים לחיזוק מבני ציבור בישראל. "בראש הרשימה ייעמדו מבני בתי ספר ובתי חולים. הציון למוכנות הישראלית הוא 8 מתוך 10. על פי הערכה של המרכז לניפוי ישראל 20% ממבני המגורים בישראל נבנו שלא על פי תקן עמידה ברעידות אדמה, ומכאן שהרוב כן עומדים בתקן כזה או אחר", הוסיף.

      שפירא התייחס גם להבדל בין ההשפעות של רעידת אדמה באזורים שונים בארץ: "מה שמסכן את אוכלוסיית ישראל זו רעידת אדמה בסדר גודל של 7.0 בסולם ריכטר ומעלה באזור בקעת הירדן. אין כל צפי לרעידת אדמה שתתרחש מתחת לפני גוש דן לדוגמא. רעידת אדמה בסדר גודל דומה לזו שהייתה בניו זילנד בעוצמה של 6.3 לא צפויה לגרום לנזק משמעותי באזורים המאוכלסים והצפופים באזור גוש דן. במקרה של רעידת אדמה בצפון ים המלח, ירושלים צפויה להיפגע, אך גם לא באופן משמעותי".