פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרב יהודה דרעי: מאשרים הפלות בקלות בלתי נסבלת

      יש לקבוע חוקים ברורים לעידוד ילודה ומניעת הפלות, ולאכוף בקפידה את איסור פתיחת העסקים בשבת. הכירו את הרב יהודה דרעי, רבה הראשי של באר שבע, שמייחל לכך שישראל עוד תזכה לברכה של הנהגת אחיו, אריה

      הרב יהודה דרעי, הרב הראשי של העיר באר שבע וחבר ברבנות הראשית (עומר מירון)

      הרב יהודה דרעי הוא רבה הראשי של באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית, ואחיו הבכור של יו"ר ש"ס לשעבר, אריה דרעי. הוא נולד ב-1958 במקנס שבמרוקו, וכשהיה בן 10 עלה עם הוריו לישראל. את השכלתו התורנית רכש בישיבה הספרדית "פורת יוסף", אצל הפוסק הספרדי הנודע הרב בן-ציון אבא שאול, ומאוחר יותר בישיבת "עטרת ישראל" האשכנזית. עד היום, הוציא דרעי לאור 12 ספרים, על חלקם זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית. כרבה של באר שבע, נאבק לסגירת עסקים בשבת ולהרחבת מספר העסקים הכשרים בעיר. "אנחנו העיר היחידה שהקניון המרכזי שלה סגור בשבת" הוא מתגאה, "וכל זה ללא הפגנה אחת".

      באר שבע היא סמל לדו קיום בין חילונים ודתיים, ובכל זאת לפני כארבעה חודשים פתחת במאבק נגד קיום אירועי "שבתרבות" במשכן האומנויות בעיר בגלל חילול השבת. רבים תהו למה לגרום לקרע דתי-חילוני בעיר?

      "אני וראש העיר סיכמנו שנשמור את הסטטוס קוו בעיר, אבל לגבי העתיד אנחנו צריכים להתחשב בכל הצדדים. לפני כמה שנים, כשהוקם בבאר שבע המשכן לאומנויות הבמה - במטרה לשרת את כל גווני הקשת בעיר, ביקשתי שהמשכן לא יחלל שבת בפרהסיה. יש מקומות אחרים שמחללים שבת בעיר, אפשר לקיים שם את אירועי התרבות. היה לנו מאבק בעניין והייתי צריך לאסור קיום כינוסים דתיים במשכן במשך כמה שנים עד שב"ה יושבו ההדורים והנושא בא על פתרונו לשביעות רצוננו".

      כשהתחיל העיסוק בסוגיית הכשרת גיורי צה"ל, פנה אליך הרב הראשי שלמה עמאר וביקש שתעמוד בראש ועדת רבנים לבדיקת הגיורים. כמה ימים אחרי המינוי פרשת, ובעקבותיך גם חברים נוספים, מה שהוביל בסופו של דבר לפירוק הוועדה.

      "לא פרשתי, מלכתחילה לא קיבלתי על עצמי את התפקיד. כשמוניתי על ידי מועצת הרבנות הראשית הודעתי למזכירות המועצה שתוך מספר שעות אחזור לתת להם תשובה אם אני מקבל את המינוי, ולאחר שהתייעצתי החלטתי לוותר על התפקיד. הסיבה היא כי דרשתי סמכויות לוועדה הזאת, אין לי זמן מיותר להקדיש להמלצות, הסכמתי לפנות מזמני בכדי לשנות משהו; היות וסירבו לבקשתי לא קיבלתי את המינוי".

      לאחרונה נשמעות קריאות רבות נגד מה שזכה לכינוי "הכפייה האשכנזית" בנוגע לפסיקות הלכה. האם אתה כרב ודיין ספרדי חש בכפייה הזאת?

      "אני לא מסכים בכלל שיש "פסיקה ליטאית" ו"פסיקה ספרדית". יש דברים שאלה מקילים ואלה מחמירים בלי שום קשר לזהותם. אין קו גורף של פסיקה כזאת או אחרת. בית הלל לא היו ספרדים ובית שמאי לא היו אשכנזים. "הספרדים מקלים", זאת אמירה שטחית מדי והיא בוודאי לא משקפת את המציאות. אני בכלל לא מקבל את התזה שהליטאים מנסים לכפות את דעתם".

      הרב יהודה דרעי, הרב הראשי של העיר באר שבע וחבר ברבנות הראשית (עומר מירון)

      כאחיו הבכור של אריה דרעי האם אתה חושב שהוא צריך לשוב לעשייה פוליטית?

      "כדיין אסור לי להתייחס לאריה דרעי ה"פוליטיקאי". אך כן אוכל להתייחס לאריה דרעי ה"איש" – אין אדם בעולם שמכיר אותו טוב יותר ממני, אנחנו קרובים מאוד. לדעתי, הוא ניחון בכל התכונות שמנהיג בישראל צריך להתברך בהם, אם זה בכישוריו, אם זה ברגישות, ואם זה בנשיאת עול עם אחרים. אני חושב שבעבר בכל תפקיד שהוא כיהן בו הוא הביא ברכה גדולה מאוד לעם ישראל ויעידו על כך מאות מוסדות התורה, המקוואות, בתי כנסת, הישיבות ותנועת התשובה האדירה שהוא הקים כאן. את כל זה איש לא יכול לקחת ממנו - גם לא בית המשפט המחוזי וגם לא בג"ץ. אני מצפה ומייחל שעם ישראל יזכה לברכה הזאת גם בעתיד אבל מעבר לכך אני לא יכול לדעת מה תוכניותיו".

      אנשים בש"ס שזוכרים את אחיך מהעבר מתארים אותו כמוכשר מאוד מחד אבל מתנשא ויהיר מאוד מאידך. כאח, מה דעתך על הניתוח?

      "אני לא מסכים עם קביעות אלה. מי שמכיר את הפעילות של אריה בצנעא יודע שהוא עוזר הרבה לזולת, ואני מדבר על מאות מקרים, אין רגיש ואין לב רחום יותר ממנו. כמו כן, אם מדברים על מנהיגות, במנהיגות לא מחפשים מי נחמד יותר ומי נחמד פחות, בזה קובעת העשייה והכישרון לבצע. אני חושב שהאויב הכי גדול של אריה היה ההצלחה הכבירה שלו. הממסד פחד מהעוצמה. אני מדבר על הצלחה במעשים בשטח, אדם לא יכול לומר לעצמו שיעשה פחות בכדי לא לנקר עיניים - תפקידו של מנהיג זה לעשות את המקסימום - "המינימום הנדרש זה המקסימום האפשרי", זה צריך להיות המוטו של כל מנהיג".

      במוסדות החרדיים קיימת אפליה קשה נגד ספרדים. ברוב הישיבות והסמינרים המכנים עצמם "אשכנזיים" ישנה מ?כסה מגבילה לקבלת ספרדים של 20-30%. כיצד לדעתך ניתן לשרש את התופעה הזאת?

      "לצערי הרב העובדות מדברות בעד עצמן: אי אפשר להכחיש שבחורים ספרדים ובנות ספרדיות מתקשים יותר מאשכנזים להתקבל למוסדות בהם הם רוצים ללמוד. זאת עובדה. לא בכדי גדולי ישראל האשכנזים, הרב אלישיב ועוד, התקוממו נגד האפליה הזאת ונתנו הוראות למנהלי סמינרים והמוסדות בנושא. אני רק יכול להצביע בסיפוק שעד כמה שאני מתרשם, האפליה הולכת ומצטמצמת ואני חושב שלא ירחק היום והיא פשוט לא תהיה קיימת יותר".

      הנושא עלה בעבר בדיוני מועצת הרבנות הראשית לישראל והורד מסדר היום על ידי אחד מחבריה בטענה שאין אפליה. האם לדעתך יש מקום לקריאה של הרבנים להפסקת האפליה?

      "זהו תפקידם של גדולי ישראל אשר כל ראשי המוסדות נשמעים להם – הם צריכים לעשות סדר בעניין הזה. אני רוצה להאמין שמנהלי המוסדות מצייתים לגדולי ישראל כי אני חושב שמנהלי הסמינרים הם יהודים יראי שמים. אם גדולי ישראל יטילו את כל כובד משקלם בעניין הזה שם יימצא הפיתרון, יותר מכינוסים ודיונים במועצת הרבנות, או בתביעות משפטיות. זה צריך להיפתר בצורה מכובדת בתוך המחנה החרדי".

      הרב יהודה דרעי, הרב הראשי של העיר באר שבע וחבר ברבנות הראשית (עומר מירון)

      יש שמועות על התמודדותך הצפויה בעוד כשנתיים על תפקיד הרב הראשי לישראל הספרדי. האם בכוונתך להתמודד?

      "אני לא שולל את האפשרות הזאת. אני יכול לומר לך שאני אף פעם לא חלמתי על תפקידים. כשם שבעבר לא סירבתי לכל מטלה שהטילו עליי גדולי ישראל כך אעשה גם בעתיד בכל תפקיד שיטילו עליי. כך עשיתי לגבי באר שבע וכך אעשה בעוד שנתיים".

      הרב עובדיה לא נעשה צעיר יותר, ורבים תוהים מה יהיה ביום שאחרי. האם אתה חושב שיש כיום בינינו רב כזה שבעתיד יהיה בעל השפעה כה רבה?

      "אני לא רוצה להתנבא, אני יכול להסכים איתך בדבר אחד שהתופעה שנקראת הרב עובדיה היא נדירה מאוד, הוא יחיד בדורו, ולא בכדי אמרו עליו גדולי ישראל ש"מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף". אין ספק שמדובר בתופעה מאוד נדירה. אני רוצה לקוות שתמיד יהיו מנהיגים גדולים. אבל אני מאוד מקווה ומתפלל שנמשיך להנות מאורו עוד רבות בשנים. אני חושב שמרן עדיין כוחו במותניו, מרן מוציא ספרים שאפילו אברכים צעירים לא יכולים לעמוד בקצב שלו, המתמידים הגדולים ביותר לא לומדים את השעות שהרב לומד. מה יהיה בעתיד אני משאיר לקדוש ברוך הוא".

      אילו יכולת לחוקק חוק, איזה חוק היית מחוקק?

      "חוק אכיפה מוגברת של חוק העזר העירוני האוסר על פתיחת עסקים בשבת. חוק שני, חוק מלחמה במיסיון. אני מכיר את הנושא הכאוב הזה מקרוב ואני חושב שהיהדות החרדית והדתית לא נותנת על כך את דעתה מספיק. ישנן כתות שונות של יהודים משיחיים שעושים ש?מות בעם היהודי ואין פוצה פה ומצפצף. הייתי מצפה ממדינה יהודית שתחוקק חוקים ברורים בעניין הזה. חוק שלישי הוא עידוד ילודה ומניעת הפלות. הקלות של הוועדות המאשרות הפלות היא בלתי נסבלת וחייבים לקבוע חוקים ברורים בעניין הזה כפי שקיים במדינות נוספות גם בעולם הנאור והמערבי".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      (צילומים: עומר מירון)