וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קו אוטובוס אחד - לשימוש עשרות אלפי סטודנטים

14.2.2011 / 13:28

שאלון שהופץ בקרב כמאה סטודנטים ברחבי הארץ, ממחיש את קושי התנועה של חלק מהלומדים במוסדות ללימודים גבוהים. לעיתים הם נאלצים להתמודד עם קו אוטובוס אחד עבור אלפים מהם

משבר התחבורה של הסטודנטים בישראל: שאלון ארצי שהופץ השנה בקרב למעלה ממאה סטודנטים מגלה כי הקמפוסים הכי בעייתיים מבחינת תחבורה ציבורית הם: מכללת תל חי, מכללת אוהלו, מכללת רופין, הטכניון, מכללת ספיר, מכללת אורנים, והמכללה למינהל בראשל"צ. אנשי תנועת "מגמה ירוקה" שערכו את השאלון לקראת הדיון שהתקיים היום (שני) בנושא בוועדת החינוך בכנסת, גילו כי בכל אחד מהקמפוסים הבעייתיים – בדרך כלל קו אוטובוס אחד או שניים משרתים אלפי ולפעמים עשרות אלפי סטודנטים.

תשובות הסטודנטים לשאלון מראות כי בקמפוסים שנמצאים בתוך העיר דוגמת אוניברסיטת תל אביב, חיפה ובן גוריון, פרט לאוטובוס, שמהווה את התחבורה העיקרית קיימת גם אופציה להליכה ברגל בזכות היכולת לגור בסביבת הקמפוס. באוניברסיטת ת"א, קו 25 שמשמש עשרות אלפי סטודנטים, עמוס ברוב שעות היום ובגללו יש סטודנטים רבים שמגיעים עם רכב פרטי לקמפוס. סטודנטית מאוניברסיטת תל-אביב שגרה ברמת גן, מספרת כי היא נאלצת לנסוע בשני קווי אוטובוס בדרכה ללימודים. "אני נאלצת ללכת לא מעט מקו אוטובוס אחד לשני, כי גם התחנות שלהם רחוקות", סיפרה.

בקמפוסים שנמצאים מחוץ לעיר כמו, תל-חי, ספיר, אורנים, רופין, האוטובוס הוא כלי התחבורה העיקרי וזאת לא בשל זמינותו, כי אם בשל הצורך, מאחר ולא מתאפשר לכל אחד להחזיק רכב פרטי. סטודנט ממכללת אריאל מתאר את חווית הנסיעה כסבל של ממש: "האוטובוס עושה מלא סיבובים עד שהוא מגיע לאריאל, וגם בתוך אריאל, כך שמשך הנסיעה מתארך פי שניים. אני אישית לקחתי מעונות בשנתיים האחרונות רק כדי לא לסבול את כאבי הראש של האוטובוסים".

למרות הביקורת, האוטובוס היה ונותר האופציה הזולה לניידות הסטודנט במחיר ממוצע של 4.9-12 שקלים לנסיעה. סטודנט מקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית מציין כי תדירות האוטובוסים עבורו נמוכה מדי. "עלינו לתכנן מראש ולהיות גמישים ביותר לגבי דרכי החזרה. האוטובוס האחרון שלנו יוצא בשעה 20:00".

צפיפות ודוחק - גם בעיר וגם מחוצה לה

הקמפוסים שנמצאים מחוץ לעיר חסרים בתחבורה זמינה ותדירה שתגיע עד הקמפוס ותעבור בכל היישובים באזור. מי שלומד במכללת ספיר לדוגמא, וגר בקיבוץ באזור - צריך להגיע קודם כל לשדרות ולהאריך את הדרך בשעה לפחות, או לחלופין לנסוע קודם לאשקלון בשביל להגיע לתל אביב. דרכי ההגעה המסורבלות גורמות להחסיר לימודים. לדברי חלק מהמרואיינים ממכללת ספיר, אם לדוגמה יש יום לימודים של 2-4 שעות לימוד הסטודנט מעדיף שלא לטרוח ולהגיע כלל, בשל הסרבול בנסיעה בכבישים.

גם בקמפוסים שבתוך הערים הגדולות שכן דאגו לקיומה של תחבורה נמצאו בעיות של צפיפות ודוחק. בשעות הלחץ שלרוב מתרכזות בשעות בהן מתחילים הלימודים, מעדיף הסטודנט לוותר על השיעור הראשון - העיקר לא להצטופף באוטובוס. תדירות הקווים העיקריים בתוך העיר נעה בין 5-20 דקות, כשהזמנים אף פעם לא מדויקים ואין מספיק קווים שעושים את אותו מסלול.

רכבת היא אופציה נוספת שאמורה לעזור ולייעל את אופן התחבורה אולם בהקשר של סטודנטים וקמפוסים הרכבת לא יעילה במיוחד ויקרה פי שניים - בין 12-40 שקלים לנסיעה. כמו כן, מיקומה של תחנת הרכבת ברוב המקרים אינה קרובה, כך שהאופציה לא שימושית במיוחד עבור רוב הסטודנטים שהתראיינו.

רכב פרטי היא אופציה לא נוחה במיוחד ויקרה במיוחד נוכח מחיר ממוצע של משבעה שקלים לליטר בנזין. רוב הסטודנטים אינם יכולים להחזיק ברכב, וחלק מסטודנטים, גם במכללת אריאל, משתמשים בטרמפים שהיא אופציה מסוכנת וכן לא מבטיחה הגעה מסודרת ללימודים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully