אין כמעט אדם בישראל שאינו רוצה בהצלחתו של בני גנץ. לא מדובר רק במובן מאליו, כלומר ביכולת של הגוף שעליו הוא מנצח להרתיע את אויביו, או לגבור עליהם במקרה הצורך. במדינה בה הצבא משפיע על כל המשק ומעצב נורמות ודפוסי חיים, טוב לכולנו שגנץ יצליח מאוד. צה"ל משגשג ובריא מקרין עדיין על מדינת ישראל כולה.
אבל מה בעצם אנחנו יודעים על מפקדו הבא של הצבא? מה אנחנו יודעים מעבר לקורות החיים התמציתיים שמפרסם דובר הצבא? אילו כלים יש לנו כדי לשפוט אם לבני גנץ יש הכישורים לנהל את ארגון הענק שנקרא צה"ל, להכין אותו למלחמה ובמקרה הצורך להוביל אותו לקרב עד לניצחון הנדרש? ובכן, אין לנו. אנחנו לא יודעים על בני גנץ שום דבר שרלוונטי לאתגרים מולם יתמודד. ברור שהוא לוחם מצוין ומפקד מוערך, אלוף ותיק ואיש רעים. אבל מה גרם לבני גנץ להיות ראשון בין שווים? זאת איננו יודעים.
למען הסר ספק, הדיון הוא לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. לא ידענו כלום על יואב גלנט, אנחנו לא יודעים דבר על גדי אייזנקוט ולמעשה רוב אזרחי ישראל לא יודעים גם היום כמעט כלום על גבי אשכנזי, מלבד הדאחקות בארץ נהדרת, פרטי העימות מול שר הביטחון וכמה אמירות עמומות של הרמטכ"ל. מתברר כי למרות הטענות על כך שאי אפשר לשמור דבר בסוד בצה"ל, דווקא את כישורי הרמטכ"ל מצליחים כבר שנים ארוכות להסתיר מעיני הציבור.
האמת מתגלה בדרך כלל לאחר השחרור. פתאום, בלי מדים, נשק וסיכת לוחם, דברים נשמעים קצת אחרת. הריצה לפוליטיקה של חלק מהרמטכ"לים ומי שהיו מועמדים לתפקיד והתאכזבו חושפת צדדים מדאיגים מאוד בדמותם נטולת הרבב. האם בדיעבד, אנחנו צריכים להצטער שמתן וילנאי, עוזי דיין או איציק מרדכי לא מונו למפקדי צה"ל? מנגד, האם עלינו להיות מרוצים שאהוד ברק, שאול מופז או בוגי יעלון זכו לבסוף בתפקיד הנכסף?
אפשר היה לפטור את העניין בכך שמדובר במינוי פנימי של הצבא, עניין רגיש וכזה שאינו יכול לעמוד במבחן ציבורי. אבל צה"ל מעולם לא היה "רק" צבא. מפקדו רואה עצמו, אולי בצדק, כדמות מורמת מהבלי הציבוריות הישראלית. ממרומי מגדל הקריה אפשר לקפוץ ראש לשולחן הממשלה, כי רק מעטים אמרו לא לפוליטיקה. אבל מי שנהנה להשתזף כל כך באור הזרקורים ולראות את תמונתו מצורפת לעיתונים, אינו יכול להתלונן על כך שרוצים, בטרם בחירתו, לדעת מה הכישורים והיכולות שהוא מביא אתו לתפקיד.
הכר את המפקד
הגיע העת לדרוש שימוע פומבי לרמטכ"ל בטרם יאושר המינוי. שימוע בו יפרט מפקדם של מאות אלפי ישראלים, בסדיר ובמילואים, את ערכיו, כישוריו ותכניותיו. שימוע בו נכיר יותר את האיש שאנחנו מחויבים להעריץ ולכבד בפקודה. שימוע שאולי ימנע בעתיד את מבוכות ההווה במטכ"ל.
בהצלחה בני גנץ. השכל להשיב למטכ"ל את כבודו ותדמיתו. עשה את מה שצריך ולא את מה שרוצים. תוכיח כי למרות שאין אנו יודעים עליך כמעט דבר, אתה אמנם האיש הנכון בזמן הנכון.