ההתקוממות העממית במצרים השיגה הישג חסר תקדים: הנשיא חוסני מובארק הודח. 'המועצה העליונה של הכוחות המזוינים' נטלה את האחריות לניהול ענייני מצרים בשלב המעבר. התפתחות דרמטית זו מסיימת שלב קריטי במאבק החברה האזרחית ופותחת פרק חדש ומלא באתגרים קשים.
במשך כשבועיים ניהל מובארק מאבק הישרדות נואש. הנשיא ונאמניו במנגנוני בטחון הפנים ביקשו לשבור ביד ברזל את המחאה האזרחית. ככל שנקפו הימים הצטרפו למחנה המפגינים סקטורים שונים של החברה המצרית. הצבא נקרא למלא את החלל שנוצר עם הסתלקות כוחות המשטרה ובטחון הפנים מחוצות הערים.
ראשי מנגנוני הבטחון העניקו תמיכה לנשיא, אך הבטיחו למפגינים שלא יפעלו בכוח נגדם. הבטחה זו עמדה במבחן גם כאשר דחו המפגינים את קריאת הצבא להתפזר ולחזור לבתיהם.
שינוי בעמדת הצבא החל להסתמן אתמול. הודעה שפורסמה מטעם 'המועצה העליונה של הכוחות המזוינים', העידה שפורום בכיר זה הגיע למסקנה שאפסו הסיכויים לעצור את כדור השלג המתגלגל מזה כשבועיים במצרים, המאיים לדרדרה למצב של כאוס. הפיקוד העליון של הצבא הבהיר שהוא תומך בתביעות הלגיטימיות של המפגינים והצהיר שהצבא לא יפעל בכוח נגדם.
לא היה מנהיג מוסכם
בהודעה השנייה, 'פורום בכירי הכוחות המזוינים' התחייב לסיים את מצב החירום בתום המשבר הנוכחי, וגם לערוב להעברה מסודרת של רסן השלטון לנשיא שייבחר בבחירות חופשיות. עמדה זו של הפורום הבכיר של הצבא משמרת את הסדר החוקתי במצרים.
בעקבות הודעת ההתפטרות של מובארק, מוטלת אחריות כבדה על הפורום הצבאי. לצד ניהול שוטף של ענייני המדינה והבטחת הסדר והבטחון, לעמדת חברי פורום זה תהיה השפעה קריטית על סיכויי הצלחת שלב המעבר בו נמצאת עתה מצרים.
אולם, השחקן המשמעותי ביותר בהתפתחויות הדרמטיות במצרים הינו החברה האזרחית המצרית. את ההתקוממות לא יזמה קבוצה אחת, ובראשה לא עמדו מנהיג או הנהגה מוסכמים. יש שמצאו בכך נקודת תורפה, אך לדעתי העדר זה דווקא חיזק את מחנה המתנגדים ואפשר לסקטורים שונים להזדהות עם יעדיו ולהצטרף למחאה.
אחריות כבדה ואתגרים רבים
קבוצות הצעירים שיזמו את גל ההפגנות שהפך להתקוממות עממית, נולדו ובגרו בשלושים שנות נשיאותו של מובארק. הישגי המפגינים מעניקים סיכוי ממשי לכינונו של סדר פוליטי חדש בארץ הנילוס. השגת התפטרות מובארק מילאה בתוכן את קריאת המפגינים "העם רוצה הפלת הנשיא". עתה ידרשו החברה והמשטר במצרים לחצות אוקיינוס של אתגרים כדי להשיג את תביעתם השנייה: "העם רוצה הפלת המשטר".
האתגר הראשון שניצב בפני קברניטי הצבא והקבוצות הפוליטיות הינו להסכים על תיקון החוקה, לקיים בחירות חופשיות והוגנות לפרלמנט ולנשיאות, ולהעביר את רסן השלטון להנהגה הנבחרת.
הנהגתה הנבחרת של מצרים תדרש להתמודד עם מצוקה כלכלית, אבטלה ויוקר מחייה, שהיו בין הגורמים להפלת משטר מובארק. מבלי להמעיט באתגרים העומדים בפני המפגינים, על כל המצדדים בזכותם של עמים לחופש להצדיע לחברה האזרחית המצרית ולייחל להצלחת מאבקה לכינון משטר דמוקרטי בארץ הנילוס.
פרופסור יורם מיטל הוא יושב ראש מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון .