הזכות לשרת

תרחיש דמיוני. השנה היא 2005, מאמצי התיווך של ארה"ב אינם נושאים פרי, וסוריה מכריזה – שוב – מלחמה לשחרור רמת הגולן מהכובש הציוני. צה"ל משחרר צווי 8, אולם עוד באותו יום מכריזה קבוצה של 50 קצינים כי הם לא יתייצבו לשרת במלחמה בלתי מוצדקת נגד סוריה – שכן עמדתם היא כי רמת הגולן היא שטח כבוש שיש להחזירו.
זה מה שקורה כאן, עכשיו.

בשורה התחתונה, מכתב הקצינים הוא קריאה מפורשת לסירוב לציות לחוק. נקודה. יותר מזה – המכתב הוא אמירה מפורשת שאי ציות לחוק הוא דרך מחאה לגיטימית בדמוקרטיה. המסקנה היא שציותי לחוק, מותנה בכך שהוא תואם את עמדותי הפוליטיות. זאת לא דמוקרטיה – זאת אנרכיה.

עמדת תנועת "הזכות לשרת" אינה כי כותבי המכתב אינם רשאים לבטא את עמדתם – נהפוך הוא. הזכות והחובה לבקר את השלטון ולפקח על פעולות הצבא הן חלק חשוב ובלתי נפרד ממהותנו, אולם הדרכים לביקורת זו הן דרך חשיפת חריגות, פניה לרשויות, לתקשורת, הפגנות וכיוצא בזה – אי הציות לחוק הוא דרך קיצונית, מסוכנת ובלתי אחראית.

ואכן יוזמי המכתב הכשילו את עצמם כאשר נשאלו במה הם שונים מאותם רבנים שקראו לחיילי צה"ל לסרב לפנות התנחלויות. ניסיונם להציג את אותה קריאה פסולה כשונה משלהם חשף אג'נדה פוליטית - זוהי אינה סרבנות מוסר, זוהי סרבנות פוליטית.

על מנת ליצור בסיס תמיכה רחב בעמדתם עשו ה"קצינים" (שכן פחות ממחציתם קצינים) מה שדמגוגים עושים – הם לקחו שורת מקרים שאכן מתרחשים ויש לגנותם ולטפל בהם בחומרה – והלבישו אותה כמאפיינת את צה"ל בכללו. הם התבססו, כשם שעושה ההסברה האנטי ישראלית בחו"ל, על אי הידיעה של הציבור. איש לא שמע על האירוע שבו ביטלתי משימה משום שבמהלכה נפתחה עלי אש מבית ספר פלסטיני, ולמרות ההרשאה לעשות כן לא השבתי באש לתוכו; ואיש לא שמע על אשר, קצין שאפשר לפלסטיני זקן לעבור במחסום גם בלי תעודה, על בסיס שיקול דעתו. זה לא סקופ, אז אין סיבה לפרסם. זה מקור הכח של כותבי המכתב – אי הידיעה של הציבור, והעניין התקשורתי שעמדתם מעוררת. זהו כח מצומצם, זניח ומוגבל, שיתפוגג – אין ספק בכך.

אם אכן כותבי המכתב רוצים לטפל במקרים של התנהגות בלתי חוקית – עליהם להגיע לשירות ולפעול מבפנים, אולי הם מכים על חטא על כך שלא עשו זאת, שכן מפקדם של שני הקצינים שהודחו מעולם לא קיבל מהם דיווח על חריגה כלשהי.

ואולי לא בכך מדובר – אולי זה ניסיון לגרור את צה"ל לתוך הפוליטיקה. בכך ההבדל בין חברי "מכתב הקצינים" לחברי ה"זכות לשרת". אנו מורכבים מקשת של עמדות פוליטיות מהשמאל והימין – ואנו מאוחדים בנושא אחד: כשאנו עולים על מדי ב' ושמים את הדרגה על הכתף – את הדיעה הפוליטית שלנו אנו משאירים בבית.
הגיע הזמן שגם הם יעשו כן.