וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פישר: "לשמור על משמעת תקציבית ולהימנע משאננות"

מיכל רמתי

8.2.2011 / 20:57

נגיד בנק ישראל דיבר בכנס הרצליה, בפאנל "אתגרי הכלכלה הגלובלית" והזהיר כי "המצב הגיאו-פוליטי השתנה. היום יש הרבה יותר אי-ודאות כלכלית לעומת לפני שבועיים"

"במשבר הנוכחי לא ראינו כמעט מדיניות מגן ומלחמות סחר באופן יחסי" - כך אמר הערב (שלישי) סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, בכנס הרצליה הנערך במרכז הבינחומי. פישר, שדיבר בפאנל אודות "ניהול הכלכלה הגלובלית: המטבע כנשק אסטרטגי וההשלכות על הסחר העולמי", הוסיף כי "אינני מאמין כי הבנק הפדרלי ניסה באופן מכוון להחליש את המטבע שלו וליצור מלחמת מטבעות". פישר אף קרא להגדרת מערכת כללים בינלאומית לניהול מקומי ועולמי של שיעורי המט"ח.

"כל מדינה שיצאה מהמשבר הכלכלי באופן טוב יחסי ניצבת היום מול בעיות כלכליות קשות - במיוחד בנוגע לשער החליפין - והכוונה היא למלחמת המטבעות. יש שימוש במטבע ככלי מלחמה. מלחמות אלו, טוענים רבים, יהפכו למלחמות בין סוחרים", אמר הערב פישר.

"מאוד חששנו בתחילת המשבר הזה, ויש עדיין מי שחוששים כי 'המיתון הגדול' יהפוך ל'שפל הגדול'. בשפל הגדול, שיעור האבטלה בארה"ב הגיע ל-25%, והתמ"ג צנח. בסבב הנוכחי איננו קרובים לתופעות אלו. אחת הסיבות לכך, היא שלא ראינו עד כה מדיניות מגן בהיקף גדול. הסחר העולמי צנח במהירות רבה יותר בתחילת המשבר ב-2008 לעומת השפל הכלכלי של שנות ה-30, אך התאושש במהרה. היקף הסחר העולמי צנח ב-11% ב-2009, אך התאושש שנה לאחר מכן וצמח ב-12% - לא ראינו את זה בשנות ה-30'. בין היתר, הדבר נובע מקיומו של ארגון הסחר העולמי (WTO), המסדיר את יחסי הסחר בין המדינות ואוכף אותם.

"אינני מאמין כי התרחשו מלחמות מטבע, וכי ארה"ב משתמשת במדיניות המוניטרית שלה על מנת ליצור באופן מכוון יתרון למטבע שלה ולפגוע במדינות אחרות. ההרחבה הכמותית השנייה שביצע הבנק הפדרלי בשנה שעברה נועד לתגבר את הכלכלה האמריקאית. כל צעד שכזה גורם לירידת ריביות והחלשת המטבע המקומי - וזה מה שקרה בארה"ב. לא ניתן היה להוריד את הריבית עוד באמצעים הרגילים, ולכן החל הבנק הפדרלי לרכוש אג"ח ממשלתיות ולהוריד את הריבית עליהן. אני מעדיף אפשרות זו כיוון, שעד שכלכלת ארה"ב לא תשוב לצמוח, לא נוכל להירגע ולהפסיק לחשוש למצב הכלכלה העולמית", הסביר פישר.

"יש לנו משק שיכול להתמודד עם בעיות"

פישר הסביר כי הראשון שהשתמש במונח "מלחמת מטבעות" ביחס למאבק המתרחש כיום בעולם הוא גואידו מנטגה, שר האוצר של ברזיל, שטען כי ההרחבה הכמותית שמבצע הבנק הפדרלי בארה"ב מפעילה לחץ על השווקים המתעוררים שיוביל בסופו של דבר לפגיעה בסחר העולמי. לברזיל מצטרפת גם סין, עליה מופעלים כבר מספר שנים לחצים כבדים להפחית את ההתערבות בשוקי המט"ח ולאפשר ליואן להתחזק. מספר הולך וגדל של מדינות, בהן ישראל, התערבו בשוקי המטבעות בחודשים האחרונים, בניסיון לחזק את מצב היצואניות שלהן, כפי שעושה סין ממושכות, או על מנת להגן על הפעילות הכלכלית השוטפת, כפי שעשתה בשנה שעברה שווייץ, שסבלה מהתחזקות אדירה במטבע בשל בריחת משקיעים מגוש היורו עקב משבר החובות.

"עוד לפני קריסת ליהמן ברדרס התמודדנו עם התחזקות השקל - חל ייסוף עצום. מדוע זה קרה? כיוון שישראלים החזירו את הכספים לישראל, לאחר שהבינו, עם התפתחות משבר הסאבפריים, כי בישראל יש הזדמנויות השקעה טובות יותר", ציין פישר.

הנגיד הסביר כי "התערבנו בשוק המט"ח, לראשונה זה שנים ב-2008 כיוון שצפינו את המיתון העולמי, ולא רצינו שייסוף של 20% יפגע ביצוא שלנו, האחראי ל-45% מהתפוקה המקומית. צברנו יתרות מט"ח גדולות באותה פעולה. עם זאת, כבר זמן מה היינו מעוניינים בהגדלת היתרות שלנו, כיוון שחששנו כי אינן מספיקות. יתרות המט"ח שלנו, שהיו יציבות זמן רב סביב 28 מיליארד דולר, צמחו החל מ-2008, עד לכ-73 מיליארד דולר כיום. האם אנו מרגישים רע בנוגע לכך? לא. למעשה, אני הרבה יותר רגוע במצב הנוכחי".

"האינפלציה בישראל גבוהה מיעד האינפלציה של הבנק, ואנו צופים כי תמשיך לצמוח, בשל העליות במחירי הסחורות, ולכן העלינו את הריבית בספטמבר 2010 מ-1.75% ל-2%. מאז ועד לסוף אוקטובר, נרשמה עלייה חדה ברכישת המק"מים על ידי זרים - עלייה של כ-10% מהתמ"ג. רכישות אלה מפעילות לחץ כבד על שער השקל. יש מי שיאמרו כי זוהי אכן מלחמת מטבעות. אינני מסכים. לדעתי ארה"ב מנסה להיחלץ מהמשבר, ולכן מורידה את הריבית, ואילו מדינות כמונו, שכבר יצאו מהמשבר, מנסות להגן על הצמיחה שלהן באמצעות מיתון זרימות ההון פנימה, בין היתר באמצעות התערבות בשוקי המט"ח. התערבות זו אינה אלגנטית, ויש לקוות כי לא נזדקק לה לזמן ממושך".

פישר, בעוברו למצב הגיאו-פוליטי של ישראל, החליט לעבור לעברית. "בנק ישראל החליט כבר מזמן שהוא צריך לקחת בחשבון את המצב הגיאו-פוליטי שלו בקביעת המדיניות הכלכלית". בהתייחסו לעלות ביטוח האג"ח (באמצעות כלי CDS) הממשלתיות של ישראל ל-5 שנים, הראה כיצד ביטוח זה זינק מ-0.25% ב-2007 לכ-2.75% בשיא המשבר ב-2009. אך הוא ציין, כי זינוק מרשים נראה גם בשבועות האחרונים, עם פרוץ המהומות במצרים. "השווקים מספרים לנו משהו שאנחנו כבר יודעים - הסיכונים הגיאו-פוליטיים עלו, אנחנו יודעים זאת, והשווקים יודעים זאת".

"מה עלינו לעשות"? שאל פישר. "אני רוצה לפתוח בהדגשה כי יש לנו משק מאוד חזק ומאוד איתן - מאוד מרשים. מי שאינו מאמין שיש לנו משק מסוג זה, שיחשוב על סוג הזעזועים שעברנו מאז שנכנסתי לתפקיד - מחלתו של רה"מ שרון, מלחמה בלבנון, מלחמה בעזה, מיתון עולמי. ובמשך כל התקופה הזו, המשק הישראלי המשיך לצמוח, ובמשך המיתון כמעט ולא נפגע - ודאי הרבה פחות ממשקים מערביים אחרים.

"יש לנו משק שיכול להתמודד עם בעיות. אבל אנחנו צריכים לנהל את המשק כך שאם יהיה משבר בעתיד, אם תהיה הידרדרות נוספת במצב הגיאו-פוליטי שלנו, אם יהיו זעזועים אחרים במשק, נוכל לטפל בהם מעמדת חוסן, ולא מעמדת חולשה. יש מי שמדברים על הצורך להגדיל את התקציב הבטחוני - תראו מה קרה לתקציב הבטחוני מאז 1960 - אז הוא היווה 9% מהתמ"ג - לאחר מלחמת ששת הימים, הוא כבר זינק ליותר מ-20% מהתמ"ג, ולאחר מלחמת יום כיפור - ליותר מ-30%. במשך השנים, הצלחנו להקטין את התקציב הבטחוני לכ-9.5% מהתמ"ג. אם ננהל את עצמנו נכונה, נוכל להתמודד עם תקציב זה.

"עלינו לשמור על אינפלציה נמוכה, לשמור על יתרות גבוהות, למקרה שנזדקק להן, עלינו לשמור על מערכת בנקאית חזקה ואיתנה. והממשלה צריכה לשמור על התקציב, לשמור על מגמת הירידה ביחס החוב-תמ"ג, שנמצא ברמה נמוכה יחסית בעולם - כ-80%. המדיניות התקציבית בישראל כבר זמן רב ממושמעת. ב-2009 היתה עלייה בגירעון בתקציב לכ-5%, אך ב-2010 ירד הגירעון לפחות מ-4%, והיעד ל-2011 הוא 3%. הממשלה העבירה את התקציב הדו-שנתי לפני חודש וחצי. עלינו להוכיח לעצמנו ולכולם כי אנו מסוגלים לשמור על המשמעת בתקציב".

"היום יש הרבה יותר אי-ודאות כלכלית לעומת לפני שבועיים. מה עלינו לעשות? עלינו להימנע משאננות. לא היה לנו משבר פיננסי. אך לומר שזה היה קל - זו שאננות. היינו צריכים לעבוד קשה כדי להימנע מהמשבר".

פאנל "אתגרי הכלכלה הגלובלית - היבטים מסחריים ומוניטריים" מסכם את היום השלישי בכנס הרצליה המתקיים במרכז הבינתחומי. במושב שמנחה גיא רולניק, סגן מו"ל "הארץ" ועורך ומייסד TheMarker משתתפים סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל; יוסי בכר, מנכ"ל בנק דיסקונט; חוזה דה גרגוריו, נגיד הבנק המרכזי של צ'ילה; ג'וליו טרמונטי, שר האוצר באיטליה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully