ב-11 ביולי 1947 הפליגה מחוף בצרפת אניית המעפילים "יציאת אירופה", הידועה גם בשמה "אקסודוס", כשעל סיפונה יותר מ-4,000 ניצולי שואה, פליטים בודדים ממשפחותיהם, מהם 655 ילדים. אחד מאותם מאות ילדים היה נער צעיר בשם דב ליינווד, כיום הרב דב ליאור, פוסק הלכתי חשוב ודמות ציבורית המשפיעה על ציבור רחב במדינת ישראל. מעניין אם אותו ילד רך שזה עתה נמלט מציפורני הגרמנים והושב אליהם על ידי הבריטים, חשב שיבוא יום בו יוצא נגדו צו מעצר מטעם משטרת ישראל על כתיבת הסכמה לספר הלכתי?
איני יודע מי חתום על האיוולת הזו; האם זהו שר הביטחון אהוד ברק המנסה לשמור בכל מחיר על עצמאותו המתפוררת או שמא סתם קצין משטרה זוטר שלא הבין את השלכות המעשה, אך אין זה משנה מי אחראי לסאגה הזו - יש לסיימה לאלתר תוך מזעור הנזק הכבד שכבר נגרם.
להחזיר את השכל למקומו
הציבור הדתי-לאומי בקרב מאסף, מנסה לשמר את נאמנותו האיתנה למדינה למרות משברים קשים שעברנו בשנים האחרונות. והנה, כאילו לא די בקשיים החינוכיים והחברתיים עמם אנו מתמודדים, הופיע הצו המיותר הזה וטורף מחדש את הקלפים. כיצד נוכל להסביר לילדינו מהו ההבדל בין הסופר עמוס עוז שבמאמר בספר "על דמוקרטיה וציות" כתב "אנחנו לא ניתן לכם לגרש את הערבים אפילו אם נצטרך לפלג את המדינה ואת הצבא... אפילו אם נצטרך לפוצץ גשרים" ועל דבריו החתרניים והקוראים לאלימות לא דרשה המשטרה את מעצרו, ואילו הרב דב ליאור, שכל פשעו הוא הסכמה שכתב לספר שעניינו הגדרת חשיבות חיי חיילינו והצורך לשמור עליהם בעת מלחמה מוגדר כפושע אותו יש לעצור מייד?!
מעמדה של הדמוקרטיה הישראלית בימים אלו הולך ומתכרסם ממילא, ימים בהם שר הביטחון, שמעסיק עובדת זרה בניגוד לחוק, ממנה רמטכ"ל שפלש לקרקעות ומינוי זה מבוטל על ידי יועץ משפטי לממשלה שגם הוא, כמה מפתיע, העסיק עובדת זרה בניגוד לחוק. בימים אלה עלינו לעצור ולעשות חושבים. לפני שרצים לעצור את הרב ליאור ולפגוע בציבור שלם, לפני שנגרום במו ידינו לנתק וקרע נוסף בחברה הישראלית, בוא נעצור ונחזיר את השכל למקומו.
* דוידי בן ציון הוא איש חינוך וחבר הנהלת "רעננים" - צעירי הציונות הדתית.