פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האיסלם משתלט על המזה"ת בחסות אובמה

      ארצות הברית נטשה את עמדת שוטר העולם, ומאפשרת לאיסלם הקיצוני לכבוש עוד ועוד שטחים. צביקה פוגל מזהיר מאשליית המהפכה הדמוקרטיה בעולם הערבי

      גאווה לאומית, זכויות הפרט וצרכנות חכמה היו ועודם 3 המאפיינים העיקריים של ארצות הברית. כל נשיא יודע כי באלה יהיה מבחנו, על אחת כמה וכמה נשיא שחור במדינה שהרוב בה לבן. לפני כעשר שנים, אירועי האחד עשר בספטמבר 2001 גרמו לכך שההגנה על המאפיינים האלו הפכה להיות משימה בעלת חשיבות גדולה עוד יותר. לאור זאת יש להבין, שכל מה שקורה לאחרונה באזורנו הוא תוצר של מדיניות אמריקנית, שזו תכליתה.

      אובמה רכרוכי, אובמה ימות לבד

      כניסתו של אובמה לתפקיד סימנה את תחילת השינוי במדיניות ארצות הברית ביחס למזרח התיכון. לא עוד הבחנה בין טובים ורעים, לא עוד העדפה חד משמעית של ישראל והורדת פרופיל במעורבות הישירה בנעשה במזרח התיכון. אובמה שינה כל זאת והחליט להגן על ארצות הברית בגבולותיה ולחייב את ידידותיה לדאוג לעצמן. במעשיו הפכה ארה"ב מתומכת נלהבת ומעורבת לנותנת חסות, מגננת מסורה לבייביסיטר. אובמה החליט להפסיק "למשוך אש", שפגעה באיכות ובשגרת חייהם של אזרחיו, החל למזעור נזקים ולהטות את האש לכיוונים אחרים, תחת הכותרת "מי שאוכל לבד מת לבד", כי ארה"ב של אובמה לא מוכנה למות למען אף אחד.

      גורמי האיסלם הקיצוניים הבחינו בשינוי. הם הבינו, שתם עידן הקואליציות המערביות, הנשענות על העוצמה האמריקנית ועל לכידות לכאורה של מדינות ידידות באירופה ובעולם הערבי. ידידותיה של ארה"ב, לעומת זאת, המשיכו ועדיין ממשיכות לחיות באשליה לעוצמתה של ארה"ב היא עוצמתם. הם לא ראו את הפגנות הכוח של הרחוב והטרור האסלמי הקיצוני ברחבי אירופה, את עלייתו ועמידתו האיתנה של אחמדינג'ד מול העולם המערבי, את עלייתו החמאס ברצועת עזה ואת השתלטות החיזבאללה על לבנון ולבסוף, גם יציאתה של ארה"ב מעיראק, כחלק מתהליך למידה והפנמה של מנהיגי העולם האסלמי הקיצוני.

      תמימים, חושבים שערבים מבינים דמוקרטיה

      יש ביננו כאלה שמאמינים שהם חוזים ב"מהפכת הדמוקרטיה" בעולם הערבי. לצערי הרב, הם שוכחים את ההיסטוריה הלא רחוקה, שבה היה מי שניצל את התהליך הדמוקרטי להקמת דיקטטורה רצחנית. אובמה ורבים וטובים אחרים אינם מנתחים את הסיכונים האפשרים, היה והם טועים. הם עדיין חיים בתחושה ש"מה שקורה רחוק מהעין רחוק מלפגוע בלב". הם לא קוראים נכון את הפרקים הנכתבים בימים אלה, לקראת מלחמת העולם הבאה. אילו היו בוחנים את תהליך ה"מקרים ותגובות" היה וזו באמת "מהפכת האיסלם הקיצוני", הם היו מבינים עד כמה יום הדין קרוב.

      לישראל אין את הפריבילגיה לטעות. אנחנו מוקפים במדינות בהן פוטנציאל "מהפכת האיסלם הקיצוני" יכול למצוא קרקע מתאימה לגידול ולהתפתחות. זה התחיל ברצועת עזה, המשיך בלבנון, קורם עור וגידים במצרים, ומאיים על ירדן ובשטח הפלסטיני ביהודה ושומרון. התקוממות עממית משולהבת בקנאות דתית, שמועברת באמצעות הרשתות החברתיות, עלולה להתפוצץ בגלל איבוד שליטה רגעי של שוטר, חייל או מפגין בודד. הימים האלה, למפקדי צה"ל ולחייליו, הם ימים בהם צריך לישון עם שתי עיניים פקוחות ולקוות שיהיה לנו מספיק זמן להתכונן למנוע את התפשטותה של ההתקוממות ולהקטין את עוצמתה, אחרת אנחנו נהיה הראשונים שנגרר למלחמה.