איש הטפלון: הכירו את בני גנץ, הרמטכ"ל הבא

האלוף בני גנץ, שצפוי להתמנות לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, נחשב במשך שנים ל'מטאור' בצבא. הוא כונה "הנסיך" היות שקודם במהירות רבה יחסית בין תפקידיו השונים במהלך שירותו. את מרבית השירות עשה בשטח, כמעט ללא תפקידי מטה. לשמו של גנץ לא נקשרו כמעט פרשיות מביכות, ורבים ראו בו 'טפלון', שכן למרות שפיקד בתפקיד בכיר בצה"ל במהלך מלחמת לבנון ואף עמד בראש פיקוד הצפון בשנים שקדמו לה, הוא לא סומן באופן ישיר כמי שאחראי לאירועי המלחמה.

גנץ, בן 51, נשוי ואב לארבעה. בן לניצולי שואה מהונגריה ורומניה, הוא נולד וגדל במושב כפר אחים שליד קריית מלאכי ולמד בפנימיית הכפר הירוק. הוא התגייס ב-1977 לחטיבת הצנחנים, יצא לקורס קצינים וחזר לשירות בחטיבה האדומה. במהלך תקופה זו נלחם במבצע שלום הגליל. ב-1989 מונה למפקד יחידת שלדג של חיל האוויר שם פיקד בהצלחה על מבצעים מסווגים שונים. ב-1994 מונה למפקד חטיבת יהודה. ב-1999 מונה במפתיע למפקד יחידת הקישור ללבנון, תפקיד אליו הוזעק בעקבות מותו של חברו תא"ל ארז גרשטיין לאחר שזה נהרג מפיצוץ מטען. במסגרת תפקיד זה פיקד על היחידה במהלך הנסיגה מלבנון.

לאחר הנסיגה מונה למפקד אוגדת יהודה ושומרון, עליה פיקד עם פרוץ אירועי האינתיפאדה השנייה. גנץ זכור בתקופה זו בעיקר לאור כישלון חילוצו של השוטר מדחאת יוסוף משכם. ב-2001 הועלה לדרגת אלוף ופיקד על מפקד הגיס הצפוני. שנה לאחר מכן כבר פיקד על פיקוד צפון במשך שלוש שנים, וב-2005 מונה למפקד זרוע היבשה. ב-2007 מונה לשמש כנספח צה"ל בוושינגטון וב-2009 מונה לסגן הרמטכ"ל אשכנזי. לאחר שלא זכה בתפקיד הרמטכ"לות בהתמודדות עם יואב גלנט החליט גנץ לפרוש מצה"ל, ובשלב זה הוא נמצא בחופשת שחרור.

שמו של גנץ הוזכר בפרשת "מסמך הרפז" כמי שהמסמך הוצג לו על ידי הרמטכ"ל, שרצה להראות לסגנו כי ידם של יועצי תקשורת חיצוניים מעורבת בהליך מינוי הרמטכ"ל. גנץ עצמו התבטא במילים חריפות כנגד הפרשה והתנהלותה. גנץ כינה אותה בראיון עיתונאי כ'חרא של פרשה' ואף אמר בדיון בפורום מטכ"ל כי "יש לאוורר את החדר ולרוקן ממנו את ריח הפגר".