לפקינזית בת השנה וחצי שלנו התחילו עצירות ורעידות. וטרינר מצא שיש לה התחלת דלקת, ניקה את המקום ונתן לה זריקת אנטיביוטיקה וסטרואידים. הרעידות פסקו, אך בקושי יש יציאות. בביקור השני היא קבלה חוקן ואנטיביוטיקה. הבעיה: היא נעשתה תוקפנית כלפנו. מה עושים?
נראה כי יש פה שילוב של כלבה שכואב לה ומציק לה ובעית התנהגות מסוימת שיש להתמודד איתה. לגבי הכאב אפשר לעזור לה על ידי שימוש במשככי כאבים הניתנים בטיפות על מזון טעים. נסו עם שימורים טעימים לפתות אותה וכך לשים לה תרופות ולהוסיף אבקת סיבים(פסיליום) שיכולה לעזור ליציאות שלה להיות רכות יותר וקלות ליציאה. הקושי לתת יציאות בגזע הזה מנסיוני עלול לרמוז גם על בעית עמוד שידרה ופריצת דיסק קלה שגורמת בשלבים הראשונים לכאב וקושי במתן צואה ובהמשך לשיתוק חלקי של החלק האחורי של הגוף. מציע לבדוק את הנושא ולערוך צילומים ובדיקה עצבית מקיפה.
בלוטות הלימפה בגרון של הגולדן שלי מוגדלות לאחרונה. הוא אדיש ואיטי. נאמר לי שאין מה לעשות וזהו מצב קריטי האם יש מזור לכלבי?
קשרי לימפה מוגדלים לרוב עקב מחלה כלשהיא. סיבות נפוצות הן טפילי דם וגידולים של המערכת הלימפטית (קשרי הלימפה , טחול ותאי הלימפה). בדיקת דם ושאיבת כמות קטנה של תאים מקשרי הלימפה עשויה לשפוך אור על מצבו ולאפשר להגיע לאבחנה מדויקת יותר. לאחר אבחנה טובה ניתן למקד טיפול. גם לגידולים לימפטיים יש טיפול שיכול להאריך את חיי הכלב ולשפר מאד את איכות חייו. מציע לגשת לבדיקה מסודרת של הנושא.
הכלב שלי בן 19 והוא עושה את צרכיו בבית מפני שהוא לא יכול להתאפק כמו פעם. הוא לא שומע וגם ראייתו עמומה. כואב לי להרדים אותו כי הוא עדיין מתפקד, מטייל בחוץ, מקשקש בזנב, אוכל ושותה. האם אפשר לעשות משהו כדי לשפר את איכות חייו?
ראשית אני חייב לומר כל הכבוד שהגעתם איתו לגיל מתקדם כזה. לא רואים כמעט כלבים בגיל כל כך מבוגר. בגיל הזה בהחלט סביר כי יסבול מקושי בתפקוד. אפשר לעזור לו לצאת אם קשה לו ולתמוך בו. לאפשר לו גישה חופשית למקום בו יוכל לעשות צרכים משהו כמו פינת שירותים עם סדיניות סופגות או שבבי נייר דחוסים (יותר אקולוגי).
תזונה עשירה בחומצות שומן אומגה 3 תביא למקסימום את התפקוד של העצבים והראיה. מזון איכותי עשיר בחלבון ואולי אם קשה לו ללעוס לשקול לתת לו שימורים כמו פאנסי פיסט של חתולים שהם מאד עשירים ועם ערך חלבון גבוה במיוחד.