פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דמוקרטיזציה: ערוצי חדשות נוספים

      הצעת החוק של ח"כ יריב לוין, המפחיתה את אחוזי השליטה של הדירקטורים בחברות החדשות של הרשות השנייה לרוב רגיל, נועדה לשנות עיוות היסטורי ולהכין את הקרקע לכניסת ערוצי חדשות מתחרים.

      אכן, בני בגין מתנגד לחוק, והקומיסרים של השמאל נזעקו להביאו כתנא דמסייע לשיטתם. אבל, בראשית הסכם אוסלו, כשבגין חזה את הרעות שאירעו לנו מאז, כשציטט את האמת על ערפאת והצביע על הבעיות הקריטיות בהסכם העוועים - האם היה קול לדעתו או שהפרשנים רק הגחיכו אותו?

      זה בסדר להביא את בגין, מרידור ואיתן; הם באמת דמוקרטים אמיתיים, אבל יריביהם הפוליטיים ידעו לנצל זאת. יריביהם הצהירו בגלוי אמונים לדמוקרטיה, אבל בסתר השתיקו דעות יריבות, וסיננו לשעות השיא (כמעט) רק את אנשי שלומו של השמאל הישראלי ולא בעלי עמדות שמרניות או ניאו?שמרניות.

      יש לכך סיבות רבות הקשורות גם בהיסטוריה מעוותת של שימור יחסי הכוח בחברה הישראלית שנים לאחר שהשתנו, והמיעוט היה לרוב. לא כך בתקשורת הישראלית, שם עמדת הרוב נמצאת עדיין במיעוט, בעוד שהמיעוט הישליט עריצות מחשבתית הבוחנת את הדברים כמעט רק מנקודת מבט שמאלית. ואין הכוונה לשמאל חברתי, אלא לשמאל מדיני כפי שנתקבע בשיח הישראלי - חובבי הנסיגות החד?צדדיות למיניהן, מתנגדי ה"מדינה היהודית" כתנאי במו"מ עם הפלשתינים, הרואים בישראל אשמה (כמעט) קבועה באי התקדמות המו"מ המדיני וכן הלאה. גם ביחס למקומה של המסורת היהודית, היחס הפוזיטיבי כלפי דת ישראל - עניין הכולל את רוב הציבור היהודי, כפי שמראים הסקרים - אין כמעט ייצוג בחברות החדשות השונות.

      דרוש פלורליזם אמיתי

      מי פיקח על הדבר משך שנים? לא קשה לנחש. נציגי הציבור היו על פי רוב אנשי שמאל או אומרי הן המפחדים מתקשורת עוינת שתציג אותם כפשיסטים לא?נאורים, ושאר גידופים שהשמאל מומחה בהצמדתם למתנגדיו.

      כשהוקם ערוץ 10, סברו התמימים שיתחרה בערוץ 2 לפחות מבחינת מגוון הדעות הפוליטיות בסיקור האקטואליה. הצחקתם אותם. הקומיסרים סיננו לתודעה הציבורית שערוץ 2 הוא קונצנזוס, לאומי מדי. ערוץ 2 קונצנזוס? נו באמת. יאיר לפיד ושאר הפרשנים מפרשים לרוב את המציאות מנהמת ליבם הפוליטית, שהיא, מה לעשות, נמצאת בצד השמאלי. האם לאחר שאברמוביץ' הודיע בפומבי שמכיוון שאריאל שרון מגשים את רעיונות השמאל יש לשמור עליו כמו על אתרוג, נזעק איזה קומיסר שמאל? האם נציגי הציבור השפיעו על חברת החדשות למנות לכל הפחות פרשן בעל השקפת עולם הפוכה לאברמוביץ', שיאזן את תמונת המצב הנמסרת לצופים מדי יום? כמה יריקות על רוב הציבור הדומם, שמתעב את התעמולה הפוליטית הנמסרת לו במסווה של סיקור חדשות, אפשר לספוג?

      לשם כך מבקשת הממשלה לעבור לשיטת הרישיונות. כל מי שחשקה נפשו יוכל להקים ערוץ טלוויזיה. חישבו על רשת פוקס פרו?ישראלית. איזו מהפכה זו תהיה! אבל אז, ישימו הקומיסרים את אנשי שלומם במועצה הציבורית גם של הערוצים השמרניים, כדי להנציח את שליטתו של מיעוט פוליטי ב"דעה הנכונה".

      המתנגדים להצעת החוק אומרים שמעתה בעלי ההון ישלטו במנכ"ל ובתוכני החדשות ולא הציבור. "הציבור", בלשונם, הוא אותו מיעוט נרגן הבועט בנו. אך מוקדי הכוח שהמיעוט התרגל לאחוז בהם הולכים ונשמטים מידיו לטובת פלורליזם אמיתי כבמקומות מתוקנים. תנוח דעתם של מתנגדי הצעת החוק; הוא יותיר בידם את הערוצים המרכזיים. ימשיכו לשדר שם את הדעה ה"נכונה".

      את המצב הזה חייבים לשנות, לא רק למען האיזון הקדוש; למען הדמוקרטיה! כלומר הצגת קשת הדעות וההשקפות בציבור, ובתוכן גם הצגת השקפתו של ציבור "קטן", זעיר מאוד, המייצג את כלל הקואליציה הנוכחית ולא רק שלושה מנדטים של מרצ. לשם חותר ח"כ יריב לוין ואיתו גם רוב עצום בממשלת ישראל.