למי שתהה האם המדינה מתכוונת לנצל את רמות המחירים האטרקטיוויות של הגלבועים (איגרות חוב הצמודות לדולר) לגיוס באפיק זה - התשובה היא לא. לדברי עדי ריבלין, סגן הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, הממשלה לא פועלת על מנת לנצל הזדמנויות רגעיות בשווקים, כך שגם הפיחות המהיר שהעלה את מחירי איגרות החוב והוריד במקביל את התשואות, לא יגרום לממשלה להנפיק בגלבועים.
"אנו לא חושבים שיש הצדקה לכלי שנקרא גלבוע", אומר ריבלין. לדבריו, הכוונה היא שהחוב המקומי של הממשלה יהיה במטבע מקומי, ואילו את הגיוס במט"ח תבצע הממשלה בשווקי חו"ל, כפי שנהוג במדינות אחרות בעולם. "הגלבועים הם ייצור כלאיים, ולמרות שיש לו דרישה מצד גורמים מוסדיים בשוק המקומי, אנחנו לא מתכוונים להנפיק איגרות חוב כאלו", אומר ריבלין.
יש לציין כי כיום קיימות 5 סדרות גלבועים, כאשר שתי סדרות הן לפדיון ב-2003, שתי סדרות נוספות נפדות ב-2004, והסדרה הארוכה ביותר היא לפדיון ב-2010. נפח המסחר בגלבועים מסתכם בימים אלו בכ-50 מיליון שקל ביום.
ריבלין מסביר כי המדיניות הנוכחית הממשלה היא לבצע את הגיוסים בעקביות, תוך שיקולים של אורך החוב. "כרגע אנו מנפיקים לטווח בינוני-ארוך באיגרות החוב הצמודות, ולטווח קצר בינוני באיגרות השיקליות", אומר ריבלין. כפי שניתן לראות בתקופה האחרונה בגיוסי ההון של החברות, קיים בשוק ביקוש רב לאג"ח צמוד קצר, אך לדברי ריבלין, הנפקה של סדרות צמודות קצרות תבוא על חשבון משהו אחר, כך שהממשלה לא מתכננת הנפקה שכזו.
מיעוט הנפקת הגלבועים בא לידי ביטוי בזמנים של פיחות, כפי שניתן היה לראות בפיחות האחרון - הדולר טיפס ל-4.60 שקלים, קרנות המט"ח וגופים נוספים "התנפלו" על הגלבועים, ותשואתן נפלה לכ-1.5% נטו. בשוק ההון מודעים לבעיה - כולם מסכימים שהגלבועים יקרים, אבל קרנות הנאמנות שממשיכות לגייס כספים מהציבור ממשיכות לקנות את האיגרות הללו, למרות מחירן הגבוה. מנהלי קרנות הנאמנות טוענים כי אין להם הרבה אלטרנטיוות - הם חייבים לספק את החשיפה הדולרית לה מחוייבת הקרן.
לדברי ריבלין, הממשלה לא מתכוונת לעודד את העצלנות של קרנות הנאמנות וגופים אחרים שמעדיפים לרכוש גלבועים ביוקר, ולא לבצע את החשיפה הדולרית באמצעות אופציות דולריות, או באמצעות איגרות חוב בחו"ל הנסחרות בתשואות גבוהות בהרבה. "מי שרוצה חשיפה למט"ח יכול לבצע זאת באמצעות השקעה בחו"ל, שכיום יכולה להתבצע בקלות", אומר ריבלין.
ריבלין מציין כי ביום רביעי תבצע המדינה לראשונה מכרז החלפה בו היא תנפיק איגרות חוב מסוג שחר בהיקף של 100 מיליון שקל, כאשר את התמורה תקבל המדינה באג"ח מסוג גליל. "מדובר בשירות נזילות", אומר ריבלין, "אנחנו לא עושים שיקולי מחיר, יש ביקוש מצד גופים שנתקעו עם סחורה לא סחירה, ואנו רוכשים אותה מהם תמורת הנפקה של שחרים שממלא תכננו לבצע".
סגן הממונה על שוק ההון: אין הצדקה להנפקת גלבועים
ליאור כגן
4.2.2002 / 12:21