פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לקבל החלטה - ומייד

      המעטפה ובה סיכומו של מיכה לינדנשטראוס לבירור עניינו של יואב גלנט הגיעה למשרד נטוש למחצה של פרקליטות המדינה. צמרתה בראשות יהודה וינשטיין ומשה לדור היתה מכונסת בכפר יד השמונה לדון בתיקו של אביגדור ליברמן. אחד המשתתפים התרשם כי אילו פעל וינשטיין בחלל הריק, היה מכווץ את כתב אישום ולא כולל בו סעיף העוסק בקבלת שוחד. הפרקליטים לא נתנו דעתם לגלנט.

      וינשטיין קיבל את המעטפה במקום ההתכנסות וקרא את תוכנה בשעת לילה מאוחרת. זה דו"ח שלידתו בתנאים חריגים. ב?21 בספטמבר כתב לינדנשטראוס לווינשטיין כי לא יעסוק בסוגיית גלנט המתבררת בערכאות משפטיות.

      כיצד הגיע לא רק לעסוק בכך אלא גם לשגר את יועצו המשפטי להציע את חומריו לפרקליטות המדינה כדי שישמשו אותה בעתירה שהגישה התנועה הירוקה נגד גלנט לבג"ץ? נראה ששינה את טעמו בעקבות שיחה עם השר מיכאל איתן בשלהי אוקטובר 2010, וברור כי נהג נכון אם סבר שהגיע אליו חומר חמור במיוחד נגד הרמטכ"ל המיועד. אבל האם הגיע?

      אין תשובה חדה וחלקה. בהתרשמות המבוססת על מקורות משניים נראה כי אמנם ההר לא הוליד עכבר, אבל גם לא יותר מתלולית או תל.

      ליל נדודי השינה של וינשטיין

      הדו"ח של לינדנשטראוס כולל תיאור של האירועים מאז פירסם קלמן ליבסקינד ב"מעריב" את תחקירו על השימוש שעשה גלנט בקרקעות הסמוכות לנחלתו.

      בעיה זו עומדת במרכז הדיון בבג"ץ, שלתוכו גלש כאמור לינדנשטראוס ביוזמתו המתחדשת, ולפיכך כובד משקלה תלוי בשאלה אם הדו"ח שלו מכיל מרכיבים חדשניים. למשל אם גלנט לא אמר אמת לגורמי אכיפת החוק בדרכו אל הכתר.

      מקורות משניים, שהילכו אמש אפופי סוד, אמרו כי אין ייחוס של דבר שקר לגלנט בדו"ח של המבקר. לינדנשטראוס לא הוציא לווינשטיין את הערמונים מן האש, לא בקביעה שגלנט אמנם שגה בתום לב אבל ראוי לכהן כרמטכ"ל, ולא להפך. הבעיות שהיו הן אלה שישנן, והן אכן אינן קלות, אבל צמידות הנושא לתאריך כניסת גלנט לתפקידו יוצרת לחץ כפול ומכופל לסיים את הפרשה בהקדם, לכאן או לכאן.

      בנתונים אלה ברור כי הגיע ליל נדודי השינה של וינשטיין. אין צורך שיעביר את הדו"ח לוועדת המינויים בראשות השופט יעקב טירקל, שהיא ממילא חסרת שיניים. וינשטיין מייחל ל"דאוס אקס מכינה", לבת קול שתצא משמיים ותפתור לו את הבעיה ותפטור אותו מהצורך להגן על גלנט בבג"ץ או לנטשו. אבל הצלה כזאת יש רק בתיאטרון.

      וינשטיין צריך לאזור עוז ולהפגין אומץ, ולקבל מיד החלטה אם לאור כל מה שידוע לו - בתוספת החומר שקיבל אתמול ממבקר המדינה - הוא מוסר לגלנט את שרביט המרשל, אם לאו.