אימצנו חתול בן 10 חודשים עם אופי נמרי, אבל אנו מתים עליו. חשבנו לצרף לו לחברה חתול נוסף והשאלות הן: האם זה רצוי בהתחשב באופיו האינדיבידואל ואם כן, מה עדיף, זכר או נקבה ובאיזה גיל? כמו כן, איך נגרום להם להסתדר?
כן! תמיד מעולה לאמץ חתול או חתולה נוספים. טובים השניים מן האחד, גם אצל חתולים. ומכיוון שחתולים הם אכן חיה אינדיבידואלית ולמעשה בוחרים בחברה בה הם נמצאים, חשוב מאד התהליך של בחירת חתולה או חתול נוסף (גיל, אופי והיסטוריה מתאימים). כמו כן, החשוב ביותר זה הליך ההתאקלמות.
חתולים נהנים מאד מחברת חתולים אחרים, אך חשוב לזכור כי גם אצלם, בדיוק כמו אצל כל יצור חי אחר, יש "כימיה" הנוצרת עם הזמן, וקשה מאד לחזות אותה מראש. בכל מקרה, אם תעשו נכון את כל הנחוץ לצורך הקליטה, הרי שיש אפשרות נהדרת שהם יהיו חברים או יחיו יחד באותו בית בשלווה, גם אם ייקחו מרחק זה מזה.
מין וגיל אינם חשובים. למעשה המרכיב החשוב ביותר הוא ההתאהבות שלכם בחתול שתאמצו, וכמו תמיד אצל אוהבי חתולים, יש גורל המזמן לנו את החתול המתאים לנו וגם לחתולים האחרים בביתנו. פשוט גשו לבית מחסה לחתולים או קיראו את המודעות בעמודי הפייסבוק של העמותות הגדולות לחתולים ("גירגורים", "חובבי החתולים חיפה" וגם "צער בעלי חיים רמת גן" , "תנו לחיות לחיות" ועוד אחרים שזקוקים לעזרה) ועשו את אשר ליבכם מכוון אתכם לעשות.
חשוב מאד חובה לעקר או לסרס את החתול שלכם כמובן, אם הוא עדיין לא מסורס וגם לאפשר לו לפרוק את צרכיו ההתנהגותיים בעזרת משחקים נכונים וגם כמובן לעשות זאת עם החתול או החתולה שתאמצו.
קנינו גורת חתולים מסוג בריטי בת חודשיים וחצי. הבעיה: היא עדיין לא התרגלה לבית. אף פעם עוד לא עשתה אצלנו צרכים, משמיעה קולות פחד חזקים והלב שלה דופק במהירות. היא בקושי מתקרבת לאוכל ולמים, וכשמתקרבים אליה, היא עושה צעד אחורה. מה לעשות?
רב תודות על פנייתכם! אכן, חשוב ללמוד כל מה שקשור להתנהגות חתולים כדי להבין טוב יותר ולחיות מעולה עם החתולה המתוקה שלכם. אז, קודם כל, המון סבלנות ואהבה גם אם מרחוק! וכמובן, סיפוק כל צורכיה - פיזית, התנהגותית ורגשית.
ומה זה אומר במקרה שלכם? מיידית, תנו לה זמן ומקום להתאקלם בצורה היעילה ביותר ולגלות את הבית ואתכם בזמן המתאים לה. בדרך כלל זה קורה בשעות החשיכה ובעיקר כאשר הבית שקט יותר. כלומר, אתם ישנים. זה קורה לעיתים גם בשעות היום כאשר לא תהיו בבית. תנו לה אפשרות להתחבא ככל שהיא תרצה, במקומות בטוחים כמובן, נמוך או גבוה, בתוך קרטון חמוד ונקי עם שמיכה נעימה. שימו את זה מתחת למיטה למשל או בתוך ארון פתוח, והיא כבר תמצא את זה. או, שימו זאת בסמוך לה ובשקט רב. אל תראו לה שאתם יודעים היכן היא. תנו לה לחשוב שהיא מוגנת שם ואף אחד לא יכול להגיע אליה. היא כנראה מאד מאד עדינה וההפרדה מאימה ומאחיה גורמים לה פחד ולחץ.
תנו לה את האוכל שהיא היתה רגילה אליו בבית ממנו הגיעה. חשוב מאד לא לעשות שינויים דרסטיים אף פעם בכל הנוגע לחתולים! החליפו ותנו לה אוכל טרי ונקי כל 12 שעות בקערה יציבה, רחבה ונקייה, גם אם היא לא אוכלת. בנוסף, שימו לה גם מזונות טעימים בכמות קטנה כמו שימורים לחתולים או קצת חזה עוף מבושל קלות במיקרו וחתוך לחתיכות קטנות. כל זה אמור לגרום לה להתחיל לאכול ואז כבר הכל ייראה טוב יותר, גם לה.
היא חייבת להתחיל לאכול, זה חשוב מאד. בנוסף, שימו לה קערה רחבה ויציבה עם מיים טריים ונקיים והחליפו בכל 12 שעות מקסימום למים נקיים.
שימו לה את ארגז החול, ולא סגור בבקשה, במקום מרוחק ככל שניתן מהאוכל, אבל עדיין במרחק שהיא רואה אותו ממקום מחבואה. בידקו האם היא עושה צרכים פעמיים ביום ונקו זאת כמובן.
פזרו משחקים שהיא אוהבת עוד מבית "אימא" במקומות שונים קרובים אליה ושימו לב האם מקומם משתנה במשך הלילה.
וחשוב מאד, דברו איתה ברוגע מרחוק ואל תכריחו אותה לעשות דבר. פשוט עודדו אותה על ידי המעשים שציינו וגם כמובן בעזרת דיבור וגישה מאד עדינים ורגועים. בכל מקרה, דברו עם האנשים מהם היא הגיעה ובררו האם יש משהו מיוחד אשר היא אוהבת ואשר יסייע לה. בקשו מהם גם לבוא לביקור אצלכם כדי לשחק איתה ולהרגיע אותה. קחו הזמן ותנו לה זמן. תוך יומיים או שלושה לכל היותר היא אמורה לאכול היטב ולעשות צרכים היטב ובכל יום כמובן.
משחקים מתאימים חשובים מאד, לבד ואיתכם. אבל זה יבוא בעוד כמה ימים נוספים. העיקר שיש התקדמות בכל יום. אם אחרי יומיים וחצי מקסימום היא לא אוכלת דבר למרות מאמציכם, הזמינו וטרינר לביתכם, או קחו אותה למרפאה מומלצת כדי לבדוק את בריאותה.
משך זמן ארוך יותר של עצירת אכילה ועשיית צרכים עלול לרמוז על מחלה (הכל ניתן לטיפול, אל תדאגו ) וחשוב לא להזניח זאת.
בכל מקרה, שימו לב היטב למצבה, הפיזי וגם הרגשי, זה מהותי וחשוב ביותר.
אני אוהבת בעלי חיים, אך בגלל בעיה בריאותית אין באפשרותי לאמץ. לשותף שלי מזה שנה יש חתול 7 שמסרב להתקרב אלי. לפני כ-3 חודשים נסע השותף, ואני היחידה שמטפלת בחתול. למרות זאת, כל ניסיונותיי להתקרב, ללטף, לפנק, כשלו. קניתי לו פינוקים וחטיפים, אך כלום לא עזר.
כל הכבוד על האכפתיות ועל הטיפול המעולה שלך בחתול! חשוב שהוא, קודם כל, יקבל את כל הצרכים הבסיסיים שלו ויהיה בסדר גמור מבחינה זו. כלומר, יאכל היטב, ישתה, יעשה צרכים בכל יום וכמובן יתנהג באופן טבעי. יצפה בנעשה בחוץ בעניין וישחק עם פעילויות אהובות עליו ואשר מיועדות לחתולים, כולל מתקן גירוד ועוד ועוד.
מעבר לכך, יש חתולים אשר קשה להם מאד הקשר עם אנשים שונים, חוץ מאדם אחד, אליו הם נקשרו מסיבה כלשהי. ככל הנראה החתול הרגיש והמופנם אשר חי איתך עבר חוויות קשות מאד בינקותו או מאוחר יותר, כולל נטישת הבחור שהיה הקשר היחיד שלו עם בני אדם, וזה טראומטי ביותר. אנא אל תכעסי עלי והביני שהוא לא סומך על המין האנושי וכנראה בשל נסיון רע בעבר.
יחד עם זאת, את חבל ההצלה היחיד שלו ואנא אל תנטשי אותו גם כן. תני לו כל מה שהוא אוהב ונהנה ממנו, ובמיוחד תני לא האפשרויות להתנהג באופן עצמאי בצורה נעימה. כלומר, אפשרות לטפס למקומות גבוהים בבית, להתחבא בהם (קרטונים וכדומה במקומות אלו חשובים מאד לחתולים מפוחדים מטבעם) וכמובן לצפות החוצה וגם לתוך הדירה בבטחון מלא. אפשרי לו גם להתחבא היכן שהוא אוהב כאשר יש פעילות מפחידה עבורו בבית ותני לו את הזמן שלו.
מתקני גירוד למיניהם אשר הוא אוהב פלוס מנהרה ארוכה מאד (130 ס"מ) וגם חכות ארוכות למיניהן (כמו חכת "הציפור") תאפשר לך להפעיל אותו בשמחה וגם להיות איתו בקשר בלי שהוא ממש ייגש אליך.
לעיתים קרובות הקשר עם חתולים עם טראומות הוא דרך הפעילות שאת עושה עבורם ואיתם; אוכל מעולה ואהוב עליו, ארגז חול אשר תנקי פעמיים ביום וכמובן מים טריים בכל עת וגם כל הפעילויות שציינו הם הדרך למעשה ללב החתול ולכך שהוא יהיה רגוע יותר ויאפשר לעצמו להיפתח גם אליך.
אנא, דעי שיש לך אתגר מקסים ומרתק וכאשר המתוק הסגור ייפתח אליך את תרגישי נהדר וזה יהיה מרגש מאד וקשר חזק ביותר. זה בהחלט אפשרי! אל תתייאשי וזיכרי שהחתול מאד זקוק לך, גם אם הוא לא מראה זאת כלל. הוא תלוי בך לחלוטין.
בהצלחה!