פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האמת חשובה מכל

      בוקר אחד התעוררו מנויי "מעריב" למקרא מידע שכל קוראיו תצילינה שתי אוזניו, ותצילינה גם שתי עיניו: אחד משופטי בג"ץ קיים קשר פלילי עם משפחת פשע טבריינית. מיד נרעשו מוסדות הארץ, ובלי להמתין לצאת השבת גויסו כל צוותי החקירות של המשטרה לעבודה מאומצת. חקירות מסביב לשעון, 25 שעות ביממה.

      לא יום ולא לילה. לא עניינים אחרים ולא מבצעים מיוחדים. רק סוגיית השופט ומשפחת הפשע. עד שנמצא כי לא היו דברים מעולם. הכל שקר. הכל דיבה. שפיכות דמים. העולם חזר למסלולו.

      עוד ידובר באותה פרשה, אבל לא היא העיקר אלא התנהלות המשטרה. מיד לאחר פרימת השקר נשמעה טענה כי השופט זכה ליחס מועדף. אילו הוציאו דיבת "בוזגלו" כלשהו היתה החקירה מתמהמהת, מתנהלת בעצלתיים. נכון, ובכל זאת המשטרה נהגה כראוי. רבב כזה הוא כפצע מוגלתי עמוק, אסור לו שיישאר פתוח. בהקשר זה שופט בעליון אינו כאחד האדם. הוא הדין בשלב החדש של ההתנהלות בפרשת הקרקעות של יואב גלנט. מיכאל איתן וקלמן ליבסקינד ועיתונאים התומכים ברמטכ"ל גבי אשכנזי ואנשי "התנועה הירוקה" וכמה מתושבי עמיקם עושים כל אשר לאל ידם למנוע את מימוש החלטת הממשלה למנות את גלנט לרמטכ"ל ה?20 של צה"ל. זו זכותם.

      מסילה משפטית בבג"ץ

      הפרשה התנהלה על מסילה משפטית בבג"ץ עד שמיכה לינדנשטראוס יזם באמצעות יועצו המשפטי אריה רוטר פנייה לפרקליטות המדינה עם הצעה לנפק עוד חומר נגד גלנט. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין גילה עניין ומצא חומר מסודר היטב, ולפיכך ביקש לדחות את הדיון בבג"ץ, ואפשר שגם יחזור לוועדת המינויים בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל (זה בזבוז זמן).

      למשרד מבקר המדינה לא היה נעים שיזם התערבות בעת שמתקיים הליך משפטי. אנשיו ניסו לטעון כי היוזמה למגע וינשטיין?לינדנשטראוס יצאה מהיועץ המשפטי. זה לא נכון. גם לא ברור אם לינדנשטראוס היה צריך לאסוף מידע שעה שמתקיים הליך משפטי. הוא רשאי, אך בדרך כלל הוא נוטה להימנע מכך. אבל זה שולי. האמת חשובה מכל. אם הצטבר חומר גורלי, שיכול להשפיע על סוגיית המינוי של גלנט - יעלה ויבוא גם אם בדרך בעייתית. בוודאי בעיניי, כמי שסבור כי מותר לצדק ולאמת לעשות שימוש ב"פרי העץ המורעל", במידע אמין שהושג שלא כדין. רק אסור שייעשה בו שימוש תוך גרימת עוול לגלנט ופגיעה באינטרס הלאומי. הסיכום הוא שיש לנהוג כפי שפעלה המשטרה בדיבה אשר הוצאה על שופט בג"ץ שהושמץ לשווא. על וינשטיין ולינדנשטראוס, ולא פחות מכך גם על שופטי בג"ץ, לצמצם את טווח הבירור והדיון. יכולה כל הפרקליטות לחדול מכל מעשה אחר, וכמותה אנשי ביקורת המדינה, ובמידת הצורך גם חוקרי המשטרה - ועל זרועות אכיפת החוק לדאוג להביא בעבודה סיזיפית ממצאים סופיים לבג"ץ כדי שההחלטה תתקבל אתמול. אולי היום. לא מחר. במילים אחרות כדי שהיא תתקבל מוקדם ככל האפשר.

      ב?14 בפברואר תפוג כהונת אשכנזי. הוא ישתחרר כדי שמזימת מסמך הרפז - שהיא הפרשה הקשה מכל - לא תצלח. עד אז חייב להיבחר רמטכ"ל תקני לצה"ל, גלנט או מישהו אחר. מוקדם ככל האפשר - וממילא כבר מאוחר מאוד - צריך בג"ץ לומר את מילתו האחרונה.