סוניה פרס - יפה, צנועה וכובשת לבבות

סוניה פרס הייתה אישה יוצאת דופן. אם חושבים על כל נשות המי ומי, אז היא בכלל לא שיחקה במשחק הידוענים. סוניה היתה אישה צנועה, שמדברת עם אנשים בגובה העיניים, בלי שום יומרה, והיא מעולם לא שיחקה את דמות הליידי. פשוט לא שיחקה. אך לפני הכל, סוניה היתה אישה נאה, תמיד, עם צמה ארוכה ועבה שמשתלשלת מראשה.

הכרתי את סוניה עוד כשהיתה ילדה בבית הספר היסודי, וחברותנו נמשכה בכיתות התיכון המוקדמות וגם בצבא אחר כך. היא היתה אישה טבעית ופשוטה: אביה היה מורה לנגרות, היא עצמה למדה בכפר הנוער בן שמן, ושירתה בצבא הבריטי. עוד בבן שמן, שמעון פרס חיזר אחריה תקופה די ארוכה, עד שלבסוף נענתה והצטרפה אליו לקיבוץ אלומות. כשסוניה כבר עברה לגור עם שמעון, שני הוריי שירתו בצבא הבריטי ולי לא היה בית; הייתי מתארחת אצלה ואצל שמעון. שמעון נסע הרבה לחוץ לארץ, ואני נשארתי עם סוניה. בתקופה ההיא למדתי ממנה הרבה דברים חיוביים, ובעיקר הכרתי את צניעותה יוצאת הדופן ולמדתי לאהוב את חיוכה הנהדר.

סוניה מעולם לא חיפשה שום הנאות או זכויות מיוחדות, ובעיקר עשתה עבודה יוצאת מן הכלל והצטיינה במתן בסתר. היא דאגה, בפשטות ובצניעות רבה, לבני אדם שחסר להם. מעולם לא התפארה או התרברבה בתרומות שהעניקה, במתנות שנתנה, בתשומת הלב שחילקה. היא פשוט עשתה, את מה שהיה נראה לה לנכון לעשות למען אנשים נזקקים. מעולם לא העמידה פנים, ולא דרשה לעצמה שום דבר מעבר למה שהיה לה. בעיקר, זכור לי החיוך המקסים שלה, ושביעות הרצון ממה שיש בידיה.

בשנים האחרונות לא ראיתי אותה הרבה, אך צניעותה ופשטותה המשיכו גם בבגרותה: אישה נקייה ויפה, ללא קוסמטיקות מיותרות, ללא בגדים הדורים, פשוט יופי טבעי: אשה כובשת לבבות.