פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      על המאזניים: הלבטים של גלעד ארדן

      ביום ראשון הקרוב תיפול ההחלטה: האם יהיה השר גלעד ארדן השגריר הבא של ישראל באו"ם, או שמא יוסיף לכהן כחבר ממשלה, השר להגנת הסביבה. בגילו הצעיר, 40 (וחודשיים), ניצב ארדן, שר שעושה חיל במשרד שעליו הוא מופקד, בפני החלטה בעלת השלכות אישיות ופוליטיות גורליות בדבר עתידו כאיש פוליטי, אשר רבים סבורים כי נכון לו עתיד פוליטי מזהיר.

      אין לקנא בו

      אין ספק, אין לקנא בו: ימים ושעות לפני ההכרעה, וגלעד ארדן מתלבט, קרוע בנפשו ממש, לפני שימסור לנתניהו את ה"הן" או ה"לא, תודה" שלו לתפקיד המוצע לו - שגריר באו"ם. ההתלבטות מובנת, ובייחוד לו עצמו. הנה מה שמונח אצלו על כף המאזניים: כאיש פוליטי בליכוד, נראה כי ארדן חושש מפני הריחוק מהפעילים, מעצם ההתפטרות מהחברות בממשלה, מהריחוק מן הזירה הפוליטית הגועשת, הזירה אשר בה מתקבלות ההחלטות החשובות, בעוד הוא שוהה הרחק בניו יורק, בארמון הזכוכית, שבו יוכל לחוש, ממש על בשרו, את הבדידות שבה שרויה ישראל בתקופה זו.

      אך זהו בדיוק גם האתגר: זוהי אינה רק הצעה למלא תפקיד דיפלומטי, בכיר ככל שיהיה. בזירת האו"ם ישמש ארדן, אם ייעתר להצעת נתניהו, פרקליט של ישראל לעיני האומות.

      ארדן מודע לכך כי האו"ם כבר אינו שמום, כאמירתו המבטלת של בן?גוריון. אבל בד בבד, עם כל ההתלבטות האישית, הוא כבר חושב גם על תפיסת התפקיד כשגריר באו"ם, אם ישיב בחיוב.

      ארדן הוא מי שהתחנך בצעירותו, בין השאר, בישיבה. דומה כי מטרידה אותו העובדה שהליכוד, תנועתו, מתמקדת בשיח הציבורי שלה יתר על המידה אך ורק בסוגיית הביטחון, וזאת על חשבון ההגנה על זכויות העם היהודי בארץ ישראל.

      ועוד אתגר בפני השגריר הבא: יהיה עליו לנהל מאבק סיזיפי, כמעט חסר סיכוי, בהצעת החלטה קרובה שתכיר במדינה פלשתינית עוד לפני שהוקמה. זאת ועוד, כמי שעתידו במפלגתו נראה, כרגע, מבטיח, קיים גם חששו המובן כי הבחירות לכנסת הבאה מתקרבות.

      בכיר מאוד בליכוד העריך באוזנינו כי הבחירות לכנסת הבאה עשויות להיות אי שם בתחילת 2012. והיכן יהיה אז ארדן אם יהיה השגריר באו"ם? הלוא אין זה תפקיד לתקופה של שנה, שנה וחצי.

      ארדן יהיה אז בניו יורק, והוא עלול "להחמיץ" חברות בממשלה לאחר הבחירות הבאות, אם הליכוד ירכיב אותה. אלה אינם חישוביו של אזרח מן השורה אלא של מי שרואים בו כוכב עולה בפוליטיקה.

      הזמן דוחק

      וגם המציע, בנימין נתניהו, כרגע "עושה חושבים": אמנם בתחילה היתה בו התלהבות על המועמדות של ארדן. אבל עתה, כאשר מפלגות עולות ויורדות בימים סוערים פוליטיים אלה, השאלה היא מה רצוי לנתניהו?

      אולי הוא נזדקק בימי תהפוכות אלה לארדן, נאמנו, שיהיה דווקא לצידו, ולא בניו יורק?

      ארדן גם מודע ליתרונות הפוליטיים של תקופת כהונה באו"ם - תקופה זו תקנה לו את הניסיון הבינלאומי החסר לו לקריירה שעוד נכונה לו, כנראה. נכון לעתה איננו רוצים לנחש כיצד יסתיימו ההתלבטויות של השר ארדן: הוא, שבאופיו לא נרתע משינויים, עומד להשיב להצעה בתחילת השבוע הבא.

      ובכלל, הזמן דוחק. כי בימים סוערים אלה לישראל, מכהן באו"ם זה כחצי שנה שגריר שהוא ממלא מקום.

      כל החלטה תהיה מובנת

      מעניין: זו אחת הפעמים הנדירות שבהן נראה כי כל החלטה שיקבל גלעד ארדן לא תיראה כמקח טעות. כל החלטה שלו - לניו יורק, או להישאר כאן, בממשלה - תהיה מובנת.

      אבל רוב הסיכויים שהחלטה חיובית תזכהו בהערכה, ולא רק של נתניהו, בעצמו שגריר ישראל באו"ם לשעבר.