פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יום הולדת לכנסת: חזרה לשורשים היהודיים

      היום, ט"ו בשבט, חוגגת הכנסת 62 שנים למושבה הראשון. הרב אוריאל גנזל חושב שבספר החוקים הישראלי עדיין חסרים ערכים ותכנים יהודיים וקרא לחברי הכנסת למלא בתוכן יהודי את הצהרת העצמאות

      יום ט"ו בשבט שחל היום הוא גם יום חגה של כנסת ישראל: 62 שנים חלפו מאז המושב הראשון והחגיגי של האסיפה המכוננת. יום הולדת הוא יום שמחה והכרת הטוב, שבו ראוי קודם כל להעריך את שזכינו לו. לשיבת ישראל לארצו בעת החדשה היבטים רבים, והכנסת מייצגת את אחד החשובים בהם. באלפיים שנות גלות חסרנו גוף שלטוני המאחד את נציגיו של כל העם תחת קורת גג אחת, שבו מתעצבת ההיסטוריה של עם ישראל בארצו בידינו ממש.

      "זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות, וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם" ביטא הד"ר חיים ויצמן, אז נשיא מועצת המדינה הזמנית, את גודל השעה במושב החגיגי הראשון של הכנסת. יו"ר האסיפה המכוננת, יוסף שפרינצק, אמר: "נטענו היום את האילן הנאה – אילן עצמאות ישראל. שומה על האסיפה המכוננת לטפח את העץ הזה ולדאוג שיגדל וישא פרי, ובצילו ישכון העם לבטח, ישכנו לבטח כל תושבי מדינת ישראל".

      "דע מאין באת ולאן אתה הולך"

      מנקודת מבט יהודית, יום ההולדת הוא זמן לחשבון נפש אישי, בו מתייצב האדם מול ערכיו, ומנסה להשיב על השאלה מה בכוונתו לעשות בשנה הקרובה בבחינת "דע מאין באת, ולאן אתה הולך!" (אבות ג, א). ויצמן ושפרינצק התייחסו בדבריהם החגיגיים לנטיעה החדשה של הכנסת ושל המדינה, אך ביום ההולדת ה-62 של הכנסת ניתן לומר כי העץ גדל, אולם החיבור לשורשיו עדיין חלש. עד היום, הקשר של הכנסת לשורשים היהודיים ולזהות היהודית התבטא בעיקר בחקיקת חוקים דתיים, שקודמו על ידי חברי כנסת דתיים, כגון: חוקי השבת, הנישואין, החזיר והחמץ. חוקים אלו יצרו את נורמות הבסיס של השלטון והסטטוס קוו, אך בספר החוקים הישראלי חסר מרחב גדול של ערכים ותכנים יהודיים, שסביבם גם סיעות הבית, וגם הציבור הישראלי בכלל, יכולים להתאחד. חובתנו לדאוג, שמדינת ישראל לא תהיה "אילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו" (אבות ג, כא).

      עם זאת, ישנם ניצנים של שינוי מגמה בכנסת: ח"כים מסיעות שונות, בסיוע "צהר לחקיקה" של רבני צהר, מקדמים "חקיקה יהודית", שתאחד ותחזק את הבסיס המשותף לכולנו. חקיקה כזו מקדמת ערכים יהודיים מתחומים שונים: החברה, המשפחה, זכויות, כבוד האדם, חינוך, איכות הסביבה ואתיקה. היא בוחנת כיצד באים ערכים אלו לידי ביטוי במסורת ישראל ומבקשת ליישם אותם במציאות העכשווית.
      כשם שהעץ מניב פירות בעודו יונק משורשיו, כך אנו מבקשים כי המסורת היהודית תובא בחשבון ותקבל ביטוי בכל נושא שעל סדר יומו של חבר כנסת. בדרך זו נוכל למלא סוף סוף בתוכן את הכרזת מגילת העצמאות על: "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל".

      ולכם, חברי הכנסת המשרתים את הציבור באמונה, נאחל שנת פעילות ענפה ופורייה בקידום המדינה וזהותה היהודית, ומתפללים שיתקיים בנו הכתוב: "ו?ה?י?ה כ??ע?ץ ש??תו?ל ע?ל פ??ל?ג?י מ?י?ם א?ש??ר פ??ר?יו? י?ת??ן ב??ע?ת?ו? ו?ע?ל?הו? ל?א י?ב?ו?ל ו?כ?ל א?ש??ר י?ע?ש??ה י?צ?ל?יח?" (תהלים א, ג).

      * הרב אוריאל גנזל הוא רב הישוב רבבה ומנהל "צהר לחקיקה" של ארגון רבני צהר.