פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חורף 2011: מה מצב החזית האזרחית?

      מיוחד לוואלה! חדשות: עשרים שנה אחרי מטח הטילים העירקי שפגעו קשות באוכלוסייה האזרחית בישראל, סגן שר הביטחון משרטט תמונת מצב עכשווית של הגנת העורף

      לפני עשרים שנה, בינואר 1991, שיגר שליט עירק לעבר מדינת ישראל עשרות טילי "אל חוסין". כארבעים טילים נחתו במרכזי אוכלוסייה צפופים, פגעו בעשרות אזרחים והסבו נזקים לרכוש. תושבי מדינת ישראל נאלצו לשהות במקלטים ובאזורים מוגנים במשך שעות ארוכות. ירי הטילים יצר מציאות חדשה, בה יש לקחת בחשבון בכל עימות עתידי את יכולת שיגור הטילים של מדינות אויב אל מרכזי האוכלוסייה בפנים הארץ, ולא רק באזורי העימות, ולהיערך בהתאם.

      האסטרטגיה הערבית היום מכירה בחולשתה בשדה הקרב ומסיטה את המאבק מאפקטיביות צבאית, בה לישראל יש יתרון משמעותי, למבחן יכולת העמידה של החברה הישראלית לאורך זמן.

      בעקבות מלחמת המפרץ התקבלו שתי החלטות ממשלתיות משמעותיות: הראשונה, הקמת פיקוד העורף בצה"ל, שעליו מוטלת האחריות על החזית האזרחית; השנייה, בניית מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) בכל דירה. ואכן הוקם פיקוד צה"לי יעיל, חזק ומצוייד היטב, שאמור לתת מענה לפעולות ההגנה בעורף, בעיקר בכל הנדרש בהצלת חיי אדם.

      בין מלחמת המפרץ למלחמת לבנון השנייה

      מלחמת לבנון השנייה חשפה את חולשת העורף, כפי שבאה לידי ביטוי בדוח מבקר המדינה. בין השאר, כתב המבקר כי "התשתית הנורמטיבית הנוגעת לטיפול בעורף היא מורכבת, מקשה את שיתוף הפעולה והתיאום המיטבי בין הגופים העוסקים בכך, אינה מגדירה בבהירות את תחומי אחריותם, ועקב כך כל גוף מפרש עניינים הקשורים לפעילותו בצורה שונה. אשר על כן, יש חשש שהממשלה תתקשה להוציא לפועל את מדיניותה והחלטותיה בנוגע לטיפול בעורף בעת חירום". בעקבות הדוח, באפריל 2007, קיבלה ממשלת ישראל החלטה אסטרטגית, על פיה האחריות לתיאום פעולות כלל הגופים בעת חירום תהיה על משרד הביטחון. כבר בדצמבר 2007 הוקמה במשרד הביטחון רשות חרום לאומית - רח"ל.

      ההתמודדות עם האיום על עורף המדינה הינה רבת פנים ומורכבת. תחילתה ביכולת ההרתעה הכוללת, תוך שימור יכולת פגיעה אנושה במשגרי הטילים וכיבוש השטחים המשמשים כבסיסי שיגור.

      הצורך הראשון בהתמודדות עם האיום על העורף היה לגבש אסטרטגית פעולה להגנת העורף, ובכללה תאום פעילותם של מאות גופים בשעת חירום, כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בתי חולים, מד"א, ארגונים מהמגזר השלישי וכיו"ב. בתהליך ארוך ומורכב גובשה תפיסת הפעלה כוללת אשר ניתן היה לאמוד את הצלחתה כבר במבצע עופרת יצוקה, בדצמבר 2008.

      על פי עקרונות תפיסה זו, כל גוף ממשיך לקחת אחריות בתחומו ולתת את כלל השירותים עליהם הוא מופקד בחירום כמו ברגיעה. הדבר אמור הן לגבי משרדי ממשלה ורשויות ממשלתיות ועירוניות. על כל גוף מוטלת האחריות להיערך לעת חרום כחלק אינטגרלי מתחום טיפולו. הוראה זו תעוגן בתיקונים לחוק הג"א 1951 שחקיקתם תושלם במושב הכנסת הנוכחי. תיאום כלל המאמצים, לרבות הנחיות פעולה, בניית תמונת מצב לאומית לצורך קבלת החלטות, יתבצע ע"י רח"ל.

      חוק העורף: הגדרה ברורה של פעולות ואחריות בשעת חירום

      הנדבך המרכזי והחשוב בעת חירום הוא השלטון המקומי. אני יכול לומר בביטחון, שמאז החלנו ביישום האסטרטגיה ובהקמת רח"ל, השלטון המקומי היום ערוך טוב יותר, לעין שיעור, מאשר בעת במלחמת לבנון השנייה. ראשי הרשויות מבינים היטב את תפקידם ואחריותם ופועלים כל אחד במקומו תוך הכרת הנושאים השונים ובתיאום עם רח"ל ופיקוד העורף, שהקימו לצורך זה מערך ארגוני מקיף לצורך העצמת השלטון המקומי בתפקודו בעת חירום. בנוסף, אנחנו נמצאים בסיום הקמת מרכז הפעלה בשעת חירום בכל הרשויות המוניציפליות. המערכת כולה הופעלה כבר ביישובי עוטף עזה לפני ובעת מבצע "עופרת יצוקה". המסקנות והלקחים הופקו ומיושמים בהקמת המערכת בשאר הרשויות המוניציפליות בארץ.

      לא פחות חשוב הוא חוסנם של האזרחים. לשם כך החלה רח"ל בגיבוש תוכניות חוסן לחיזוק האוכלוסייה. עד סוף השנה נשלים הפעלת תוכניות חוסן ב-30 רשויות מוניציפליות, הכוללות מיליוני אזרחים.

      על מנת להגדיר בבירור את הפעולות והאחריות של הממשלה ושל כל והגופים הרלבנטיים השונים בשעת חירום, שוקדים אנו בימים אלה על ניסוח חוק העורף. אציין בשביעות רצון, כי בשבוע שעבר אישרה הממשלה, לראשונה בתולדות המדינה, תקציב ייעודי ראוי של מאות מיליוני שקלים לפעולות הגנת העורף.

      אין בכוונתי להטיל אימה ולזרות פחד חס וחלילה. על ממשלת ישראל לעשות הכל על מנת למנוע עימותים ולהשכין שלום. יחד עם זאת, יש להיות מודעים לאפשרות של עימות ולהיערך בהתאם, מבעוד מועד, על מנת שלא נהיה מופתעים. היערכות העורף וחוסנו בשעת חירום יהוו מרכיב קריטי בכל עימות עתידי ויקבעו את תוצאותיו.