בכל "משפחת" סוריקטות, יונקים ממשפחת הנמייתיים ממדבר קלהארי בדרום אפריקה, יימצא שומר שבמקרה של התקרבות טורפים יזהיר את חבריו מפני הסכנה. בזמן תצפית, הסוריקטות נעמדות על רגליהן האחוריות ומתצפתות ללא כל ספיגת קרינה מן השמש המדברית הודות לכתמים השחורים סביב העיניים. במקרים של חשש מיידי מפני סכנה בדמות נחש או נץ, הן לא יהססו לשפר את עמדת התצפית בכל דרך אפשרית, כולל טיפוס על ראשי בני אדם בסביבתן.
הנוהג היוצא דופן הזה תועד לאחרונה בזמן ביקורם של צלמי חיות הבר ושמורות הטבע, וויל בוראד-לוקאס (27) ואחיו מאט (21) בבוטסואנה, אפריקה. לביקור התלוותה נטלי (27), רעייתו של וויל. שני הצלמים הבריטים זכו בעבר במספר פרסים עבור עבודתם וצילומיהם מוצגים במוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון ובמוזיאון הטבע בלונדון.
לא פעם בזמן עבודתו במדבר קאלאהרי ובזמן שכיבה על הקרקע וכיוון מצלמתו, וויל היה משועשע לגלות שסוריקטות בסביבה טיפסו על ראשו ומצאו אותו עמדה נוחה לתצפית. שתי סוריקטות ניצלו לצורך תצפית משודרגת גם את רעייתו של הצלם וטיפסו על ראשה ורגליה בזמן שישבה על הקרקע.
קבוצות של סוריקטות חיות בשבטים בני 20 פרטים בדרך כלל, אך עשוי להגיע אף ל-50 או יותר פרטים בשבטים גדולים. תוחלת חייהן היא בין 5 ל-20 שנים. מעניין לציין שהן מחוסנות מפני רעל עקרבים, מזון שכיח עבורן. סוריקטות הן חופרות מחוננות. ציפורניים חזקות ומעוקלות בגפיים הקדמיים משמשות אותן לחפירה באדמה, כמו גם לאחיזה במזון. הן ניזונות מעכברים, חרקים, לטאות, ביצי ציפורים, גוזלים, שורשים, צמחים, נחשים וכאמור, עקרבים. משקלו של זכר הסוריקטה כ-731 גרם בממוצע, ומשקלה של הנקבה כ-720 גרם בממוצע. לא כבדות במיוחד, מה שמסביר את התגובות הידידותיות של מבקרים אשר מצאו עצמם משמשים כמגדלי שמירה עבור סוריקטות שטיפסו על ראשיהם.