הממשלה החליטה לגייס חרדים. אז מה?

את יצחק, אברך בן 23 ממודיעין עילית, החלטת הממשלה שהתקבלה לפני כשבוע בעניין גיוס חרדים תפסה באמצע סדר הלימוד של הבוקר ב'כולל' השכונתי שלו. גם בחלוף שבוע הוא עדיין מתקשה להבין במה בעצם מדובר. לדבריו, היחס של הציבור החרדי בכל הנוגע לגיוס לצה"ל משתנה, והחלטה כזו או אחרת לא תשפיע. לדבריו, "אנחנו מתגייסים לא בגלל ציונות וערכים, אלא מדובר בהחלטה אישית של כל מתגייס ומתגייס לפי הצרכים שלו. החלטת הממשלה לא מעלה ולא מורידה. אין לה כל משמעות מבחינתנו".

למרות המחאה הציבורית נגד השתמטות החרדים משירות בצה"ל, הסוגייה הזו איחדה לאורך ההיסטוריה את ההנהגה החרדית הפוליטית, שלא חפצה בשינוי, ואת ההנהגה החילונית הפוליטית, שגם לא רצתה להיאבק כדי לשנות. יש מי שיאמר, שגם ההחלטה האחרונה היא תוצאה של נישואי התערובת הללו בין החרדים לחילונים.

לפי נתוני אגף כוח אדם בצה"ל, כ-25 אחוז מכלל מחזור מיועדי הגיוס בכל שנה אינם מתגייסים לבסוף לצה"ל, למעלה ממחציתם מתוקף פטור 'תורתו אומנותו'. בשנת 2005 עמד מספרם של הנהנים מפטור 'תורתו אומנותו' על 45,534, וכיום מספרם מגיע ל-62,567. מדובר בגידול של 37 אחוז(!) בתוך חמש שנים בלבד. קצין בכיר בצה"ל אמר באחרונה בשיחה לוואלה! חדשות ש"אם לא יהיה שינוי משמעותי בהיקפי הגיוס והמגמה הנוכחית תימשך ישנה סכנה ממשית למודל צבא העם". עם זאת, הוסיף אותו קצין בכיר, ש"במידה והמדינה תקח את גיוס החרדים כיעד לאומי ניתן להגיע תוך עשור למצב שבו חמישים אחוז מהחרדים יתגייסו". השאלה שנותרה עומדת תלויה באוויר, האם המדינה, או לצורך העניין הממשלה, רוצה לשנות את המצב הקיים?

שחר אילן, סמנכ"ל מחקר והסברה בעמותת חדו"ש, סבור שהחלטת הממשלה נועדה אך ורק לשמש כתריס בפני בג"ץ, ולאפשר את הארכת חוק טל. לדבריו, הודעת הפרקליטות לבג"ץ, שיישום החלטת הממשלה יחל רק לאחר הדיון שבית המשפט ידון בעתירות נגד חוק טל תומכת בהסבר הזה. אילן טוען שבנוסף, "החלטת הממשלה סותרת את עצמה". לפי ההחלטה, בשנה הקרובה יוגדל היקף המתגייסים לצה"ל מקרב החרדים ל-1,200 מתגייסים בשנה, לעומת כ-900 כיום, והיקף המתגייסים לשירות האזרחי ל-1,200 נוספים, לעומת 1,122 כיום. לדברי אילן, "העובדה שהממשלה מאפשרת את שני המסלולים, שירות צבאי ושירות אזרחי, במקביל לבני אותו הגיל, פוגעת אנושות במסגרות השח"ר (הכינוי הצה"לי למסלולי 'שילוב החרדים'. מ"ל ו-ג"ב) בצבא", אותם מכנה אילן כ"פרויקט הכי מוצלח בצה"ל לשילוב חרדים". "למה שאברך חרדי יפנה לשירות צבאי, כשהוא יכול לעשות שנה אחת בשירות בקהילה בהדרכה רוחנית לשבאבניקים?" שואל אילן.

גם ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), יו"ר הצוות לבחינת יישום חק טל שהוקם על ידי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, פוסל את ההחלטה ומגדיר אותה כ"מצג שווא". לדבריו, עד לשנת 2015, אותה קבעה הממשלה כיעד של הכפלת המתגייסים החרדים ל-4,800 מתגייסים, יגיע מחזור המיועדים לגיוס בקרב הציבור החרדי, העומד היום על קרוב ל-7,000, לכ-9,000 מועמדים. כמות המתגייסים אז לפי יעדי הממשלה תגיע לכחצי מהמועמדים. "אין בהחלטת הממשלה יעדים כמותיים מספיק גדולים. אני מכיר את המציאות בשטח ויודע שאפשר לקבוע יעדים הרבה יותר משמעותיים ולהגיע אליהם" מסביר פלסנר.

גורמים שונים בש"ס נמנעו מלהביע דעה. "אנחנו מחזיקים פה בשתי הקצוות", הסבירו, "מצד אחד, ש"ס תומכת בגיוס, מאידך אם נתמוך בו גלויות נותקף בציבור החרדי".

בצה"ל מתכוננים להיערך לאפשרות של הגדלת הגיוס החרדי. קצין בכיר אמר בשיחה לוואלה! חדשות ש"כבר הוכחנו שכשמגיעים אלינו חרדים אנחנו יכולים לקלוט אותם. הטענות של החרדים בעבר כאילו איננו יכולים לעמוד בסטנדרטים של כשרות פשוט לא נכונים. אם צריך אנחנו נערך בהתאם ונביא להם הכשר מיוחד. היום אנחנו נלחמים על כל חייל, מורידים את סף הגיוס, רק שיבואו". הנח"ל החרדי הוא לדבריו, דוגמא מוצלחת למאמצים שעושה צה"ל. "אין שם בחורה ברדיוס של ק"מ, אז למה שלא יבואו? נותנים להם כאן הכל, מקצוע לחיים, מכניסים אותם אל תוך החברה הישראלית".

"היום יש הבנה גם בקרב הציבור החרדי שהשד לא נורא בכלל", אומר הקצין הבכיר ומוסיף, "חשבו שהצבא יחזיר את הילדים בשאלה אבל ברור לחלוטין גם לגדולי הציבור שמי שלא לומד בישיבה, אין סיבה שיסתובב ברחובות אלא יתגייס לצה"ל. היום בניגוד לעבר הרבנים אומרים במפורש, ואם לא במפורש אז מאחורי הקלעים, שאו שלומדים או שמתגייסים".