פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יהודית ודמוקרטית: חקיקה במקום חקירה

      אף שגם אני מזדהה עם התסכול ועם הכעס שחשים ישראלים רבים לנוכח הפעילות האנטי?ישראלית הבוטה של עמותות וארגונים ישראליים (הפועלים במסווה של פעילות למען זכויות אדם), אני מתנגד להקמת ועדה פרלמנטרית שתחקור את מקורות המימון שלהם.

      נכון שבשנים האחרונות כוחות אנטי?ציוניים מקומיים חוזקו על ידי ארגונים ללא מטרות רווח שהוקמו בישראל, ונראה שמטרתם העיקרית היא להציגנו כמחרחרי מלחמה גזעניים. אבל שלא תהיה אי הבנה: על דמוקרטיה אמיתית לעודד את נוכחותם של ארגונים המחויבים לחשיפת עוולות, ואנו יכולים להתגאות בגופים הישראליים הלגיטימיים העוסקים בפעילות מסוג זה. אולם יש הבדל תהומי בין גופים אלו לבין אותם ארגונים המעלילים עלילות ומשמיצים את ישראל, עושים דמוניזציה לצה"ל וסוללים את הדרך לחרמות, לסנקציות וליוזמות למשיכת השקעות בישראל.

      הארגונים האלה מכפישים את החיילים הישראלים ומציגים אותם כפושעי מלחמה. זו שטות, כמובן. צה"ל הוא המוסרי בצבאות העולם, אבל הפעילות של הארגונים האלו הניחה את היסודות לשקרים ולעיוותים שעליהם ביססה ועדת גולדסטון את ממצאיה. מה שהוסיף רבות ליעילותם ולהשפעתם של ארגונים אלה הוא הכמויות העצומות של כספים שהועמדו לרשותם. רוב המימון הגיע מממשלות אירופיות. לכן יש סיבות לחשוף את מקורות המימון של הגופים הללו. הן כדי להדגיש את היעדר האתיות של הממשלות המעורבות, והן כדי לאפשר לישראלים להבין כי רבים מהארגונים - הפועלים במסווה של זכויות אדם - מקדמים, למעשה, אג'נדה של דה?לגיטימציה לישראל.

      אך כשהכנסת החליטה, באיחור רב, להתמודד עם עניין זה, היא עושה זאת באופן מגושם וגס. חקירת הארגונים תעורר מחלוקת בישראל ותיחשב בעולם כניסיון של הימין להגביל את חופש הביטוי. היא אף עלולה להפוך ארגונים אלו למעין "קדושים מעונים", בלי להצליח למנוע מהם להמשיך בפעילויותיהם.

      מקרתי צדק

      כבר עתה מנוצל המונח "מקרתיזם" בהקשר זה, אם כי עלינו לזכור כי ההאשמות של הסנאטור מקרתי נגד השפעות קומוניסטיות הוכחו לאחר מותו כמוצדקות. הבעיה היתה בשיטות שבהן השתמש ובאופן משולל הרסן שבו מיהר לתייג ארגונים ואנשים כקומוניסטים. בראייה לטווח הארוך, הקמפיין שלו הוכיח את עצמו כלא יעיל, ואף להפך - הוא יצר סימפטיה לגורמים שהיו מעורבים בפעילויות חתרניות. אני חושש כי הדבר עלול לקרות גם לגבי חקירת הארגונים בישראל.

      אנו לא זקוקים לוועדת חקירה פרלמנטרית שמסקנותיה ייתפסו כנגועות בפוליטיקה. אנו זקוקים לחקיקה מאוזנת שתאפשר למדינה להעמיד לדין גורמים המעורבים בפעילות חתרנית או הפוגעים בביטחוננו.

      החוקים הנוגעים לתרומות לארגונים ללא מטרות רווח אינם צריכים להיות סלקטיביים. עליהם לדרוש שקיפות לגבי מקורות המימון שלהם מכל הארגונים - הן בימין והן בשמאל. לארגונים לגיטימיים אין מה להסתיר, וחקיקה כזו תבטל את הצורך לחקור את מקורות המימון של ארגונים חתרניים.

      יש להביא לכך שהפצת מידע, המתברר כשקרי, על צה"ל, ואשר הפצתו נעשית במטרה ברורה לעשות דה?לגיטימציה לישראל, תגרור העמדה לדין או סנקציות. וברור שיש לחקור ולהעמיד לדין ארגונים ישראליים המשתתפים בקמפיינים למען הטלת חרמות מסוגים שונים על ישראל. אם תמוסד חקיקה המחייבת את המדינה לפעול נגד התנהגות כזו, מטרותיהם של אלו המבקשים להעמיד לדין את מבצעי הפעילויות החתרניות הללו יושגו בלי ליצור אווירה של "ציד מכשפות".

      יש להגן על חופש הביטוי בלי להתיר חתרנות.