שידורי הרדיו במלחמת המפרץ - סכנה לדמוקרטיה

בתקופה הארוכה בה שימשתי כמנהל קול ישראל אני יכול לציין את מלחמת המפרץ כארוע המשמעותי ביותר מבחינת השפעתו על שידורי הרדיו בכלל ושידורי קול ישראל בפרט.

בזמן מלחמת המפרץ התאחדנו – קול ישראל וגלי צה"ל- לכדי תחנה אחת ושידרנו ביחד את הארועים מהשטח למכשירי הרדיו תחת המטרייה של דובר צה"ל, נחמן שי. זה היה הנסיון הראשון לעשות דבר כזה ואני מאוד מקווה שהוא גם הניסיון האחרון כי זאת תקשורת לא נכונה.

מגיע למאזינים בבית לקבל תמונה ממספר זוויות ולא מגוף אחד שעוד נמצא בחסותו של דובר צה"ל שרק דרכו , או בעיקר דרכו מקבל את כל ידיעותיו על הנעשה בשטחי המלחמה- אין בזה פלורליזם וזה מצב לא בריא.

מבחינת התפתחות, קול ישראל עשתה במלחמת המפרץ קפיצה של דור בבת אחת בגלל שהיתה צריכה לתת מענה לשידורים חיים מסביב לשעות ולאחר סיום המלחמה להמשיך לספק את רצונם של האזרחים לצרוך הרבה יותר חדשות מבעבר בגלל תחושת ה"חירום" ששררה. עסקנו רבות במינוף ההאזנה אלינו בעקבות מלחמת המפרץ.

לאחר המלחמה עברנו לשידורים במתכונת של רדיו רב ערוצי ונהיינו 7 תחנות תחת "קול ישראל" כאשר "רשת ב" הפכה לתחנה המשדרת חדשות בלבד. גם טיב שידורי החדשות השתנה בהתאם לצרכים שיצרה המלחמה. רכשנו ציוד לשידורי שטח- ניידות שידור- מכשירים אלחוטיים וגם עם הזמן טלפונים ניידים ראשוניים מאוד.
לפני מלחמת המפרץ גלי צה"ל היתה עם פי שתיים האזנה על פנינו. ברגע שהתאחדנו במלחמה כבר היה ברור לי שנצא מהמלחמה במצב מחוזק יותר ואכן בעקבות שינוי צורת השידורים שלנו הדבקנו את הפער ועקפנו את גלי צה"ל בדרך לבכורה

* אמנון נדב היה מנהל קול ישראל בין השנים 1988-2003