העיתונאי והפרשן המשפטי של עיתון "הארץ" ב-17 השנים האחרונות, פרופ' זאב סגל, הלך הערב (שלישי) לעולמו בגיל 64, עקב מחלה קשה. כך נמסר מבית חולים איכילוב. סגל השאיר אחריו אישה, לילי, ובן, הדר.
סגל נולד בישראל בינואר 1947. הוא שירת בצה"ל בין השנים 1965-1968 ככתב צבאי ולאחר מכן סיים תואר ראשון בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית. ב-1982 קיבל תואר דוקטור למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם כיהן כפרופסור למשפטים. בשנים 1985-1997 הוא שימש כנציג הציבור במליאת מועצת העיתונות וכחבר בית הדין לאתיקה של מליאת מועצת העיתונות. סגל היה בין מנסחי "אמנת כנרת" השואפת למצוא מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים בציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.
בנוסף, פרסם סגל ספרי משפט שנודעה להם השפעה רבה על עולם המשפט וכן בתחומים שבין משפט לחברה. בין השאר, עבודתו בנושא "זכות העמידה" בבג"צ בשנות ה-80 נחשבת לפריצת הדרך שהביאה להרחבת זכות זו בסופו של דבר בבג"צ קו 300 המפורסם. ספרו האחרון היה "עושה הכובעים", ספר שיחות עם נשיא בית המשפט העליון הפורש אהרון ברק, אותו כתב במשותף עם אריאל בנדור. בשנים האחרונות, גם ממיטת חוליו, כתב סגל מאמרים ל"הארץ" והמשיך בעבודה האקדמית. מועד הלוויתו עדיין לא פורסם.
אל תפספס
"עבד עם להט של איש צעיר"
עמוס שוקן, מו"ל הארץ, ספד לסגל ואמר: "לזאב סגל היה להט של איש צעיר בעבודתו העיתונאית ולמרות שעשה זאת המון שנים הלהט הזה לא תם. למרות שהוא אהב חברה והיה איש עם קשרים מסועפים ורחבים, הוא תמיד הפריד לחלוטין בין הכתיבה העיתונאית והקשרים החברתיים שלו. הוא הקפיד תמיד שהכתיבה המשפטית שלו תהיה הפרשנות הנקייה והטהורה, כפי שהוא האמין בה לגמרי בתום לב. הוא הביא לתפקיד הזה ידע עצום וניסיון, שנצבר במשך שנים רבות ותחומי משפט רבים. הוא תרם תרומה מאוד חשובה לעיתון ולהסתכלות על הסוגיות המשפטיות".
עוזי בנזימן, העורך הראשי של העין השביעית ומי שהיה עמיתו של סגל בהארץ, אמר הערב: "זאב סגל היה מיזוג מוצלח של מומחה לענייני משפט ושל אדם שידע לכתוב ועם חושים עיתונאיים. התרומה שלו, להנהיר את העניינים המשפטיים לציבור הקוראים, הייתה חשובה מאוד, בעיקר בתחום המשיק בין המשפט והמערכת הציבורית. הוא היה אדם חרוץ ועם יד על הדופק".
יוסי מלמן, הפרשן הצבאי של עיתון צבאי של הארץ, אמר על סגל: "זאב היה עיתונאי יסודי ומדויק, חרד לשלטון החוק. יחד עם זאת היה מאוד ביקורתי ותמך כמעט בכל רעיון ויוזמה - במאבקים ציבוריים ומשפטיים להסרת צווי איסור פרסום בעניינים ביטחוניים, בנושא זה פעלנו רבות יחד. הוא היה איש טוב ונעים הליכות, חייכן ואדיב. מהדור הישן של האנשים והעיתונאים ששילב ידע משפטי רחב עם סקרנות עיתונאית והצליח להלך בכמה זירות שאינן פשוטות - הזירה העיתונאית, האקדמית והעיתונאית, בהם הצליח לא רק לשרוד אלא אף להתבלט".
(עדכון ראשון: 21:29, 11.01.11)