גם רוסים מתביישים בליברמן

כל ישראלי שגדל בברית המועצות מכיר את הסיטואציה הבאה: משפחה יהודית יושבת בסלון ביתה מול הטלוויזיה וצופה בסרט עלילתי. כשהסרט מגיע לסופו ועולים הקרדיטים עולה השמחה למראה השמות היהודיים הבוקעים מהמסך. אבא אומר, "הנה הבמאי כאן יהודי והצלם גם כן", השיחה גולשת לתחומי הבידור האחרים ואימא ממשיכה "על מגישת החדשות שמעת? זאת שהתחתנה עם המנצח, כן, עם המנצח. הוא גם משלנו". בתחילת שנות התשעים, כשמיליון יהודים היגרו לישראל מברית המועצות, רבים מהם חשבו שתופעה החיפוש האובססיבי אחרי גולדברגים ורבינוביצ'ים תישאר במקום בו עזבנו את ילדותנו. טעינו.

באופן פרדוקסלי, דווקא ישראל, מדינה עם רוב יהודי מובהק, מספקת לתושביה קרקע פורייה להגדרות שבטיות. ה"משלנו" חוגג כאן, קובע את הכללים ביד רמה. כור ההיתוך של בן גוריון נכשל בישראל, הרבה לפני שמעדניות החזיר הראשונות נפתחו ברובע י' באשדוד. לכן השתלבותנו בחברה הייתה על פי כללי הטכס הרב שבטי, כל אחד עם הפתק שלו, גאוות היחידה שלו והבושות שלו. לי, למשל, לקח זמן רב להתרגל לתווית הרוסי שהדביקו עליי מיד עם הגעתי. מחיתי נגדה, לא אהבתי אותה עד שהשלמתי, גם אני. התחלתי לחפש ברשימת המזכים את השמות הרוסיים, את אלה, "משלנו". וככל שהזמן חלף הזירה הפומבית החלה לספקם בכמויות.

פוליטיקה הייתה למבצר הראשון, שנציגי העלייה הרוסית כבשו בסערה. כבר לפני שנים רבות הם החלו לכהן במשרות בכירות בממשלות ישראל, מילאו את מסדרונות הכנסת, פתחו וסגרו מפלגות בטרם למדו לדבר עברית כמו שצריך, עברו ממפלגה למפלגה, מינו מקורבים ואף פרשו על מנת לעשות לביתם. היום כבר קשה לדמיין את הפוליטיקה ישראלית בלי המבטא הרוסי הכבד שלה. יחד עם זאת יש לזכור, שכבר 20 שנה חלפו מאז החלה ההגירה ההמונית מברית המועצות לישראל וגם אנחנו, אלה ששמנו פעם פתק "שרנסקי", התבגרנו. המבטא לא מספיק וצריך להקשיב גם למילים.

והמילים של "נציגינו הטבעית" ישראל ביתנו וראשיה, מקוממות. עצוב שדווקא מפלגת עולים של שר החוץ, עולה וותיק ממולדובה, אביגדור ליברמן, מזוהה עם הקו הכי קיצוני בפוליטיקה ישראלית. בניסיונה לייצג מיעוט אתני אחד, מפלגתו עושה על מנת להפלות ולרדוף מיעוטים אחרים. ישראל ביתנו, "נציגת עולים ליברלית", ימנית מדי ומובילה מדיניות גזענית. בהיותה אחת ממפלגות המפתח בממשלת נתניהו, היא מסכנת בכוחה את עתידה של מדינת ישראל!

יש משהו מאוד מביש ולא נעים בעיניי כאזרח וכעולה, בניסיון הנלעג של חברי הכנסת מישראל ביתנו, להיות יותר ישראלים מהישראלים עצמם. אל תשכחו - רובכם לא נולד כאן, להבדיל מאלה נגדם אתם פועלים, ערבים ויהודים כאחד. קצת צניעות לא תזיק לכם! אין הדבר אומר שהיותכם מהגרים הופכת אתכם לפחות ישראלים, אבל האקסטרה לאומנות שלכם בהחלט לא נראית כמשהו אמיתי.