פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להתאחד סביב גבולות בני הגנה

      בחודשים האחרונים ישראל ניצבת מול מפולת שלגים של עוינות ורשעות גלובליות חסרות תקדים בהיקפן. אנו נחשבים עתה למדינה סוררת האחראית לחוסר יציבות גלובלית. דומה כי אנו ממלאים את תפקיד היהודים בימי הביניים: אשמים בכל הצרות של המין האנושי.

      האו"ם והגרורה שלו, המכונה בשגגה מועצת האו"ם לזכויות אדם, נמצאים בכוננות מתמדת כדי להעביר גל חדש של החלטות המגנות אותנו, החלטות שנועדו לעודד חרמות נגדנו. ברקע מתנהל קמפיין בינלאומי להכיר באופן חד?צדדי במדינה פלסטינית.

      האיום הגדול ביותר על ישראל כרגע טמון בהתגברותן של יוזמות גלובליות המתעלמות מצרכיה הביטחוניים של ישראל לטובת הקמת מדינה פלסטינית. במסגרת יוזמות אלו ייערכו ניסיונות להכריח את ישראל לסגת לקווי שביתת הנשק של 1949 - גבולות בלתי ניתנים להגנה.

      בעת משברים לאומיים קודמים, כמו ב?1948, 1967 ו?1973, מנהיגינו ידעו להניח בצד את שאיפותיהם הפוליטיות המפלגתיות והקדישו עצמם לעבודה משותפת למען ההגנה על המולדת.

      סביר שיהיו מחלוקות בין המפלגות הציוניות בנוגע לקביעת הגבולות הסופיים והסדרים נוספים. מצד שני, סביר שראש הממשלה נתניהו, מנהיגת קדימה ציפי לבני, אביגדור ליברמן מישראל ביתנו ואהוד ברק מנהיג העבודה מבינים כי הכרחי לישראל להחזיק בגבולות בני הגנה ובגושי ההתיישבות הגדולים. הם גם יסכימו כי בטרם נשקול ויתורים נוספים, יש להמציא נוסחה שתבטיח כי מדינה פלסטינית שתקום תהיה מפורזת ולא תהפוך לפלטפורמה שבאמצעותה יוכלו האירנים לפתוח במתקפות חדשות נגדנו. לכן על כל מפלגות המיינסטרים לצאת בהצהרה פה אחד בעד עמידה על זכותנו לגבולות בני הגנה.

      דרושה סולידריות

      חרף זאת, המצב הפוליטי הנוכחי מקשה על ישראל להצליח במאבקה למען ביטחונה. לבני ממשיכה להתעסק במלחמות הפנים?מפלגתיות. כשנתניהו הציג את הקפאת הבנייה בהתנחלויות לבני גינתה אותו בתקיפות. אך כשסירב להאריך את ההקפאה היא גערה בו שהוא פוגע ביחסי ארה"ב?ישראל. בפורום סבן האחרון בארה"ב, בנוכחות נציגים מהרשות הפלסטינית, היא גינתה את ראש ממשלתה על כך שאין לו רצון להגיע להסדר שלום. ממקום מושבם בקבינט גם ליברמן וגם ברק מגנים את המדיניות של ממשלתם כדי לשאת חן בעיני קהל המצביעים שלהם.

      מבקריו האמריקניים של נתניהו מנסים להסביר את ההתרחקות של ממשל אובמה מישראל בכך שהקואליציה הנוכחית היא ימנית ובלתי מתפשרת. לעומת זאת, המציאות היא שלמעט יוצאי דופן הן בימין הקיצוני והן בשמאל הקיצוני, כל חברי הכנסת המזוהים עם מפלגות המיינסטרים מאמצים את פתרון שתי המדינות. אין להם כל רצון למשול בערבים והם מוכנים לפשרות טריטוריאליות כל עוד הצרכים הבסיסיים של ישראל בנושא הביטחון לא יעמדו בסכנה.

      יתר על כן, בהתבסס על השקפת העולם הפוליטית של מרבית חברי קדימה, מלבד כמה ניואנסים זניחים, ממשלה בראשות מפלגת קדימה לא תסטה בהרבה מהמדיניות של הליכוד, מדיניות שזוכה למרבית התמיכה מהציבור הישראלי. לבני צריכה להיות מודעת לכך שההתקפות שלה על הממשלה לא תורמות לפופולריות שלה. לו היתה מפגינה סולידריות בעניינים קריטיים, היתה לבטח זוכה בהערכה.

      למרות התמיכה של הציבור האמריקני והעובדה שהנשיא אובמה לקח כמה צעדים חיוביים אחורנית, אנו עומדים בפני תקופה קשה בצורה יוצאת דופן. ארה"ב צריכה רק לעמוד בצד ולקרוץ קריצה קטנה לאירופים ולאחרים כך שיקדמו פתרון כפוי, פתרון אשר כמעט בוודאות ישלול מאיתנו את הצרכים הביטחוניים הבסיסיים שלנו ויסלול את הדרך לאויבינו להתחיל במתקפה מחודשת שעלולה להיות בעלת השלכות קיומיות על עתידנו.

      לכן דרושה סולידריות עם הממשלה בנושא הגבולות העתידיים שלנו.