עמיר פרץ: "ברק צריך להתפטר ולהחזיר את המנדט"

עמיר פרץ מאמין עדיין שיש תקומה למפלגת העבודה. המפתח לדעתו של יושב הראש לשעבר הוא פרישה מממשלת נתניהו. צעד שאהוד ברק עדיין רחוק ממנו. בטנו של פרץ מלאה גם על שני הטוענים לכתר, השרים יצחק הרצוג ואבישי ברוורמן, שלא פורשים מהממשלה. פרץ כבר עשה מעשה. בניגוד להחלטת העבודה, הוא לא מצביע עם הקואליציה. מאידך, החוק לא מאפשר לו להיות חבר אופוזיציה רשמי. הוא קורא לו ולחבריו בקבוצת "הארבעה" "קואופוזיציה".

"הצעתי להם (לברוורמן ולהרצוג – פ"ו) הצעה הוגנת: תנו לברק אולטימטום של 30 יום, שאם עד אז אין תאריך לפריימריז, אתם מפלגים יחד אתנו את המפלגה, ואז יהיה לו איום אמיתי, ולא תהיה לו ברירה אלא לקבוע תאריך לפריימריז. והתחייבתי בפניהם שאם אנחנו עושים דיל כזה והוא ייכנע, אשאר במפלגה ואסייע להם לשקם אותה. אבל לצערי הם ממשיכים מצד אחד להצהיר הצהרות בומבסטיות, ומצד שני, באופן מעשי, מחפשים אילן להיאחז בו כדי למשוך עוד חודש ועוד חודש. נראה שגם הם חוששים מאוד לעזוב את עטיני השלטון ומרגישים הרבה יותר נוח בתוך הממשלה, יש להם שבועיים-שלושה להוכיח שהם מנהיגים אמיתיים ומוכנים לשלם מחיר אישי. והצעד המתבקש הראשון זה לפרוש מהממשלה".

"כן, אני לא מעריך שאחר כך מישהו יאמין שהם מתכוונים לפרוש. ההיתלות בהחלטת המנגנון נראית פתטית. אתה מאמין שהנוכחות של מפלגת העבודה לא רצויה? תצא. ההתנהגות של שני חבריי, ברוורמן והרצוג, מוזרה לי. עזיבת הממשלה היא מבחן ראשון לפני שמדברים על מהלכים יותר דרמטיים, על ההתמודדות ועל שינוי פניה של המפלגה. אתה לא יכול להטיף נגד שהייה בממשלה ולהישאר בתוכה. זה אפילו יותר חמור מזה שברק אומר שאני נשאר בממשלה הזו בגלל אינטרסים כאלה ואחרים".

"ברק הביא את המפלגה לעברי פי פחת, והוא מבין שכל הקונספציה שלו קרסה. הוא חשב שכפי שהוא מאמין בתחבולות תעשה לך מלחמה, בתחבולות אפשר לעשות גם שלום. אבל מסתבר ששלום זה דבר שצריך להאמין בו. כל התיאוריה שבזכותה ברק הצליח לשכנע חברים תמימים לתמוך בכניסה לממשלה – מתמוטטת. אם היה מצב שרואים תהליך שלום מואץ והפשרה ביחסים עם העולם הערבי, גם אני הייתי אוכל את הכובע. הייתי אומר, 'אתה יודע מה, לא נורא שהמפלגה נמצאת במצב קטסטרופאלי עד כדי סיום דרכה. לא נורא שהיא נמצאת בחמישה-שישה מנדטים. אם מקריבים מפלגה למען עתיד המדינה ולמען הסכם שלום שמייצב את המצב במזרח התיכון – דיינו'.

"אבל ברק הקריב את המפלגה, כולם מבינים שהוא במלחמת הישרדות. יש לנו מפלגה מסוכסכת שאיש לא מדבר עם חברו חוץ מקבוצת הארבעה שמדברים בתוכם, אין שיח בין שני חברי כנסת. מעמדה הציבורי של העבודה נשחק לחלוטין, אין לה יכולת ליישם דרך חדשה. האי אמון כלפיה חסר תקדים, וצופים לה בין חמישה לשישה מנדטים. העברתי לברק מפלגה עם 19 מנדטים, ולמרות העובדה שהבחירות התקיימו שבועיים לאחר עופרת יצוקה, והוא היה בטוח שזה יהיה טריגר שימנף אותו למספרים הרבה יותר גבוהים, הוא הביא 12 מנדטים ובמזל, בהסכם העודפים עם מרצ, נוסף לנו מנדט נוסף.

"מפלגת העבודה היום באחד המצבים הקשים ביותר שהיו אי פעם, ונראה לי שהיא נראית כמו ספינה עם קברניט שמוביל אותה ישר לעבר הצוק וכולם מנסים לברוח מהספינה הטובעת. כמו מתן וילנאי שלפתע הודיע שהוא רוצה לעזוב ולהתמודד על ראשות קק"ל. אבל אם יצליחו להוציא את המפלגה מהממשלה ואולי גם להחליף את אהוד ברק, יש סיכוי שמשהו יתחיל לזוז. מפלגת העבודה איבדה את דרכה. ואני לא בטוח שהיא תמצא אותה חזרה".

"הם (ברק ויועציו – פ"ו) נראים כל כך פתטים. הרי מי שאחראי לכל המתרחש זה ברק ויועציו. מה הוא יכול להלין כלפי מישהו? הוא הראשון שצריך להתפטר ולהחזיר את המנדט. איזו זכות מוסרית יש לו להטיף לאבישי או לדניאל בן סימון? הוא נראה כמי שעושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס".

"מצד אחד אני מאוד מרוצה שהמאבק יצר את האווירה שהביאה את המעסיקים למסקנה שאין להם ברירה אלא ללכת למהלך. מצד שני, זו אליה וקוץ בה, כי המהלך של המעסיקים נעשה מתוך חרדה גדולה מהחוק שאנחנו מריצים: חלפו חמישה חודשים מאז שהם הצליחו להפיל את החוק פעם שעברה, שקבע להעלות את שכר המינימום ל- 4,600 שקל במהלך 2011, והם מקבלים הסכם שמעלה את השכר ל- 4,300 וגם פורס להם את זה עד סוף 2012. הם מקבלים הסכם יותר זול והרבה יותר נוח, ובתמורה לזה הם מצליחים לחסום את החקיקה העתידית בכנסת, כי ברור שלא נוכל לבוא לחברי הכנסת לדרוש מהם להצביע בעד חוק אחר כשיש הסכם שנחתם בין המעסיקים להסתדרות.

יתכן שיש לנו משק חזק ועשיר, אבל יש לנו ציבור ואוכלוסיה שהולכת ונחלשת והופכת יותר ויותר ענייה. מדינה עשירה עם אזרחים עניים, זה מה שיש לנו. כל הסממנים מעידים על כך שהמדיניות הכלכלית החד ערכית הזאת היא מדיניות שנכשלה. זו חוכמה מאוד קטנה לקיים מדינה עשירה כאשר רק חלק ממנה נהנים מהעושר הלאומי".

"כמובן, חוק שכר המינימום המקורי של 4,600 שקל וחוק שכר המינימום לחיילים שמונח על שולחן הכנסת, ומעניק עד כמעט 3,000 שקל לחיילים קרביים בשנתם האחרונה בשירות הצבאי".