פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ קבע: הפרדה באוטובוסים - רק מרצון חופשי

      בג"ץ אימץ את המלצות ועדת משרד התחבורה בנושא ההפרדה בין גברים לנשים באוטובוסים וקבע כי כל אדם זכאי לשבת בכל מקום שיבחר, וכי הנהגים מחוייבים לפעול למנוע כפייה או גילויי אלימות

      סוף לקווי המהדרין? בג"ץ החליט היום (חמישי) לאמץ את המלצות ועדת משרד התחבורה בנושא ההפרדה בין גברים לנשים באוטובוסים בקווים מיוחדים. בכך, למעשה, קבע בית המשפט כי כל אדם זכאי לשבת בכל מקום שיבחר באוטובוס, גם בתוך קו הנחשב ל"קו מהדרין". כמו כן נקבע, כי על מפעילי הקווים והנהגים מוטלת חובה לפעול למניעת פגיעה, כפייה או גילויי אלימות כלשהם בנוסעים על רקע ההפרדה.

      בפסק הדין נקבע כי משרד התחבורה יודיע תוך 10 ימים לאגד על ביטול קווי המהדרין, והחברה צריכה ליישם את המלצות הוועדה תוך 30 יום. בנוסף, בקווי האוטובוס של אגד ודן שפעלו עד היום כ"קווי מהדרין", יוצבו שלטים בהם נכתב: "כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר (למעט המקומות המסומנים לאנשים עם מוגבלויות), הטרדת נוסע בעניין זה עלולה להיות עבירה פלילית".

      בהחלטה כתב השופט סלים ג'ובראן כי "על משקל אמרתו של השופט מרשל ניתן לומר במקרה דנן כי השלט "גברים בלבד" נראה על דלת של חדר שירותים אחרת לגמרי מאשר על דלת של אוטובוס ציבורי. מי ייתן ופסק דיננו זה יביא לאיחוד, לסובלנות ולקירוב לבבות, ולא לפירוד ולהעמקת השסעים בחברה הישראל".

      "האם באמת צריך בכלל לומר שאסור לכפות על אשה, או להורות לה, לשבת בשורות האחרונות של האוטובוס? האם באמת צריך לומר שהתנפלות של גברים על אשה שחרגה מתחום המושב שיועד לה אסורה ועלולה להיות נשוא דין פלילי? האם אין כל אדם הגון, חילוני, דתי או חרדי, מבין זאת בחינת פשיטא?", תהה השופט אליקים רובינשטיין.

      רובינשטיין הזדעזע מתצהירים שהוגשו בפני בית המשפט, בהם עדות של אישה שאוימה מכיוון שישבה בחלק הקדמי של אוטובוס אגד, או אישה אחרת שכמעט הורדה יחד עם בן זוגה מהאוטובוס באמצע הדרך באישון לילה, כי חלק מהנוסעים חשבו שלבושה אינו צנוע מספיק. "אוי לאוזניים שככה שומעות", כתב. "האם בישראל של שנת 2010 ניתן להשלים עם המשפט 'הבנתי שאסור לי כאשה לגשת בעצמי לחלק הקדמי של האוטובוס'? או עם נהג המבקש - שומו שמים - להוריד נוסעים באמצע הדרך באישון ליל בטענה, כי לבושה של הנערה אינו עומד בכללי הצניעות של חברת אגד? לא הייתי רוצה לחשוב חלילה, כי הכסף - הרצון להרוויח באמצעות הפעלת הקווים בהם מדובר - יענה את הכל".

      "על המדינה לפעול באופן פוזיטיבי"

      השופט יורם דנציגר הוסיף כי "דורות רבים של יהודים חיו בתוך חברות בהן הפרדה כגון זו שיש שמבקשים לכפות כעת לא הייתה נהוגה. האם היו הם אדוקים פחות באמונתם מאלו המבקשים לכפות הפרדה כאמור כעת? האם התיימרו הם לכפות הפרדה במרחב הציבורי בו עשו שימוש יחד עם כל אותם אנשים שלא היו מעוניינים בהפרדה כאמור? האם הפתרונות שמצאו גדולי הדור של אז נופלים מפתרון של כפיית הפרדה?".

      דנציגר הבהיר כי "במדינת ישראל היהודית ובמדינת ישראל היהודית והדמוקרטית אין רשויות המדינה יכולות לתת ידן למיסודה של כפייה כאמור, ועל המדינה לפעול - באופן פוזיטיבי - על מנת למגרה. הכפייה המדוברת משקפת פגיעה בכבוד האדם ובאוטונומיית הפרט ואינה אלא לדיכויין ולהשפלתן של נשים שאין מקומן אצלנו, לא בשם רב התרבותיות ולא בשם דגל אחר".

      מגישי העתירה, המרכז לפלורליזם של התנועה הרפורמית וחברת מועצת העיר ירושלים, רחל עזריה בירכו על פסק הדין. מהמרכז לפלורליזם נמסר כי "הפרדה בין נשים וגברים בישראל פוגעת בכבוד ובשוויון של נשים וגברים כאחד. אנו מברכים על החלטת בג"ץ מהיום אשר קבע לראשונה, בזכות עתירת המרכז לפלורליזם, כי הפרדה הינה הפליה פסולה האסורה על פי חוק. פסק הדין מעגן את המובן מאליו: כל אישה חופשיה לבחור את מקום ישיבתה באוטובוסים הציבוריים וזכאית ליחס שוויוני המכבד את בחירתה".

      עזריה אמרה כי "לאחר מאבק ארוך שלנו שנמשך מספר שנים קיבל בג"צ היום את עמדתנו: קווי ההפרדה אינם חוקיים במדינת ישראל. כאישה דתייה וממובילות המאבק כנגד קווי ההפרדה, אני שמחה שבג"צ עמד לצד ערכי מגילת העצמאות של שוויון והאיסור על אפליה על רקע מגדרי. יחד עם תנועת ירושלמים אמשיך לעמוד על המשמר ולוודא שנשים יוכלו לשהות בכבוד בכל מקום במרחב הציבורי, בירושלים בפרט ובישראל בכלל".

      עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, אמר כי "בית המשפט קבע כמה עקרונות חשובים בפסיקתו, אך המאבק לצערנו לא תם. יש לקרוע אחת ותלמיד את המסכה השקרית מהטיעון הנפוץ לפיו יש לכבד תופעות של הדרת נשים מהמרחב הציבורי בשם אורח חיים דתי המעדיף להעלים נשים מעיניהם של גברים פן יגרמו חלילה לאותם גברים מחשבות עוון. קווי המהדרין בחטא יסודם. חשוב לזכור כי בדרך כלל המשוואה של 'נפרד אבל שווה' היא משוואה מופרכת שכן מי שמשלם את המחיר הוא הצד החלש".

      מיקי גיצין, מנכ"ל תנועת 'ישראל חופשית', שנאבקה במה שהיא הגדירה "סדרת הכניעות של חברת 'אגד' ללחץ הציבור החרדי", מסרה כי "אנחנו מברכים על החלטת בג"ץ שקבעה שלא ייתכן שההפרדה בין נשים וגברים בתחבורה הציבורית תיכפה בכוח, כפי שהיא נכפית כיום. למרות זאת, חשוב להדגיש שהתרת ההפרדה בין המינים מרצון חופשי היא פיקציה. במסגרת הפעילות שלנו נגד קווי ההפרדה, קיבלנו המון פניות מגורמים חרדיים שמתנגדים להפרדה וטוענים שהתומכים בה, הם הגורמים הקיצוניים ביותר במגזר החרדי, אשר פועלים באלימות ובברוטליות על מנת לכפות את תפיסת עולמם הקיצונית על כלל הציבור. הטיפול של בג"ץ בנושא קווי ההפרדה, מהווה צעד ראשון במאבק נגד האפליה של חברת 'אגד' לטובת החרדים".

      גם משרד התחבורה יחויב לפקח

      בעקבות עתירה בנושא, שהגישו הסופרת נעמי רגן ו"המרכז לפלורליזם יהודי", דרש בג"ץ ממשרד התחבורה לגבש המלצות על פיהן יפעלו הקווים שנחשבים לקווי מהדרין. בהמלצות שגובשו, הובהר כי כל אדם יוכל לשבת בכל מקום בו יחפוץ.

      על פי המלצות הוועדה, באותם קווים המוגדרים כיום כ"קווי מהדרין", יוכלו הנוסעים לנהוג לפי רצונם החופשי בעלייה ובישיבה באוטובוס, לרבות תוך שימוש בכלל דלתות האוטובוס המותרות לעליית נוסעים באותו קו. כך, יוכלו הנוסעים בקווים לעלות בכל דלת בה הם מבקשים ולשבת בכל חלק של האוטובוס. בין היתר, יוכלו נוסעים לעלות על האוטובוס ולשבת תוך הפרדה בין נשים לגברים ובלבד שהדבר הוא על פי רצונם החופשי.

      הוועדה הבהירה עוד, כי לא מדובר בקווים בהם חל הסדר מיוחד של הפרדה, וכי היא "אינה קוראת לציבור הנוסעים לעלות או לשבת באוטובוס באופן כזה או אחר, מופרד או מעורב". על מנת למנוע מקרים של אלימות בעתיד, פסק בג"ץ כי על המפקח על התעבורה לעקוב אחר תגובות הציבור לפעילות הקווים, "לרבות כל טענה בדבר אלימות או חשש לאלימות או לכפייה מסוג כלשהוא, ולקיים את הפיקוח הנדרש ולהפעיל את סמכויותיו בהתאם להוראות הדין". כמו כן, אימץ בג"ץ את הצעת הוועדה להורות למשרד התחבורה להפעיל אמצעי אכיפה מוגברים בקווים המדוברים, הן ביחס להתנהגות הנוסעים והן כלפי המפעילים והנהגים.

      על פי המלצות הוועדה, אם ימצא כי גילויי האלימות נמשכים, יבחן המפקח על התעבורה את האפשרות, בין היתר, לאסור עלייה לאוטובוס בדלת האחורית באותם קווים בהם התקיימו גילוי אלימות או כפייה ואף לבטל את הפעלת הקו.