פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ליקוי חמה: המשמעויות הגלויות והסמויות

      ליקוי החמה שאירע אתמול (שלישי) נוגע עמוק בלב הקיום האנושי. לאדם בן ימינו נראה הדבר כעוד תופעה אסטרונומית, מעניינת ככל שתהיה, אולם בעבר היא נתפסה במונחים גורליים. גם כיום ליקוי החמה פורט על פחדים עמוקים בתוכנו. אחרי הכל, אנחנו חלק מהמורשת התרבותית של הדורות שקדמו לנו. הנה, החוקר ממצפה הכוכבים השתמש במטאפורה רבת משמעות להמחשת העניין: "הירח נוגס בשמש". אולי רצה רק להמחיש את התופעה, אבל דרך על "יבלת" מיתולוגית עתיקה.

      השמש מופיעה בתרבויות רבות כעינו של האל. היא רואה ויודעת הכל. במצרים העתיקה מופיעה השמש כעינו של ר?ע, אל השמש, שנעשה לאל הראשי במצרים בזמן השושלת החמישית. הדבר מתחבר עם פרשת השבוע, שם, במכת ארבה, נאמר על נחיל החרקים המאיים "וכיסה את ע?ין הארץ". למכות מצרים היה עיקרון מחנך, ולפיכך לא רק שהארבה יכסה את השמיים ובכך יגרום לחושך על הארץ, אלא שהוא יעלים את עינו של האל המצרי ובכך יפגין את עליונותו של אלוהי ישראל.

      פולחן השמש היה אחד הדומיננטיים בהיסטוריה של הדתות. הוא הגיע לדרגה גבוהה של פיתוח בעיקר במקסיקו ובפרו.

      חוקרי דתות מצביעים על ההשפעה הישירה בין פולחן השמש לבין העובדה שבארצות אלה התפתחה מערכת פוליטית בת קיימא (מערכת השמש כמערכת היררכית, לא רק בשמיים אלא גם בין בני האדם). רומא, הכוח הפוליטי המשמעותי ביותר בעת העתיקה, קיימה אף היא מערכת דתית הקשורה בשמש.

      השמש והירח - כמו גבר ואישה

      השמש קשורה עם העיקרון ההרואי. הגיבור מופיע בדמותה ברגע השיא. ראו, למשל, את הסיום הוויזואלי של טרילוגיית סרטי "מטריקס". שם, ברגע השיא מופיע הגיבור, המקריב את חייו למען הצלת בני האדם ולמען כינון שלום עולמי, כגוף זוהר הדומה לשמש (השוו זאת לנציג המכונות המופיע כשמש שחורה, עוד דימוי רב משמעות).

      בן זוגה של השמש היה מאז ומתמיד הירח. במחשבה הקדומה הושווה היחס ביניהם לזה שבין השמיים לארץ, בין האקטיבי לפסיבי, בין הגבר לאישה, בין הרוח לחומר. אל מול טבעו החיוור והמעודן של הירח, התקשרה השמש כמקור החיים גם עם האש האנושית, התשוקה והליבידו.

      לעומת הירח, המוכרח לסבול ולהיאכל עד "מותו" בכל חודש, השמש לא נתפסה בדמיון הקדום כמי שחייבת "למות" עם שקיעתה כדי לרדת אל השאול. היא ירדה למטה בשלמותה וחזרה שוב שלמה מיד בבוקר. השמש סימלה מוות שאינו אמיתי.

      מאז ומתמיד איים ליקוי החמה על האדם, משום שנגע בפחדים הקמאיים ביותר של הקיום האנושי. השמש, מקור החיים, נעלמת באמצע היום. מי יודע אם תשוב?

      נורא מזה: מי "נוגס" בה? הירח. מדובר בהפיכת חצר. הגולם קם על יוצרו, המקבל מורד בנותן, בולע אותו. זוועה עולמית בשידור חי.

      לכמה רגעים שבהם הירח כיסה את השמש וחושך השתרר בעולם, דומה שהעולם נחרב ואימה איומה תקפה את האדם שלא ידע אם השמש תשוב. גם לסיום הליקוי וחזרת השמש למקומה יש משמעות פסיכולוגית ותרבותית עמוקה. במונחים דתיים עולמיים מתפרש ליקוי החמה כמרידה באל - ויש כאן התגברות של הרע (החושך) על הטוב (האור). בני אור נכנעו לבני החושך. במונחים פסיכולוגיים מדובר בתהליך אדיפלי שבו הילד רוצח את אביו. במונחים חברתיים - דור הבנים מחסל את דור האבות. יש עוד מובן חברתי לליקוי החמה אקטואלי מאוד יש שיאמרו: פמיניסטי.

      הלבנה המזוהה עם הנשיות מתגברת על השמש המזוהה עם הגבריות. ולא רק מתגברת על השמש אלא אף בולעת אותה. שיבוש הסדר הפטריארכלי שבו הגבר שולט באישה שבו בעל הסמכות בועל את הכפופות לו והנה כעת הן מתמרדות ותובעות צדק. ואכן הן מצליחות. לזמן מה מלמדת הלבנה את השמש כי לא לעולם חוסן וכי גם כוחו של בעל השררה מוגבל.