27 שנים אחרי שיונתן פולארד פנה לטייס חיל האוויר אביאם סלע והציע להעביר לישראל מידע ביטחוני חיוני, עמד אתמול בנימין נתניהו על דוכן הכנסת וקרא לשחררו מהכלא.
העובדה שפולארד לא שוחרר לפני שנים רבות היא עדות להתנכלות ולנקמה של קהיליית המודיעין האמריקאית ביהודי ארה"ב, ובמידת מה גם בישראל. שכן מרגלים גרועים ממנו, שהזיקו לאמריקה וגרמו לרצח סוכניה בבריה"מ, נכלאו אחריו ושוחררו לפניו.
פולארד לא גרם נזק מהותי למדינתו. הוא נכח כיצד מדינתו אינה מעבירה לבעלת בריתה במזרח התיכון מידע ביטחוני המתחייב מההסכמים ביניהן ומילא את החסר. קיבל ממון? נכון, בעיקר מפני שמפעיליו בישראל לחצו עליו לעשות כן כדי לחזק את אחיזתם בו. העביר אלפי מסמכים? אין ממש בטענה כי הם מצאו את דרכם לבריה"מ.
הנזק רב מן התועלת
מן הרגע שבו פשע פולארד כלפי ארה"ב הוא נענש באורח לא מידתי. שר ההגנה קספר ויינברגר מסר לבית המשפט מידע שסיכל את עיסקת הטיעון אשר הושגה עימו; וראשי המודיעין איימו על הנשיא ביל קלינטון כי יתפטרו אם יכבד את הבטחתו לנתניהו בוועידת וואי לשחררו, והוא חזר בו.
שנים ארוכות צעדה ישראל על בהונות רגליה ולא נחלצה לתבוע באורח ישיר את השחרור, ורק לאחרונה קמו סוף סוף גם אמריקאים נשואי פנים, שהיו מעורבים במערכת התביעה נגד פולארד, לחוות דעה שהעונש אינו מידתי.
על פולארד נגזר מאסר עולם. היעד לשחרורו הוא נובמבר 2015.
הדעת נותנת כי ההתעוררות בארה"ב תסייע לנתניהו לגבור על אטימות ליבם של ראשי קהיליית המודיעין, ופולארד ישוחרר. הפצע ביחסים עם יהדות ארה"ב שוב אינו מדמם, אבל גם טרם הגליד. גורמים עוינים אינם מניחים לו להימחק מן הזיכרון הציבורי.
האם היה כדאי? אם בוחנים את מקרה פולארד בלבד התשובה שלילית. נזקו רב מתועלתו.
אך מדינה במצור, שאוספת מידע בארצות שונות, מפעילה פולארדים לרוב. היא אינה יכולה לדעת מראש מי מהם יילכד. בבוא שעתו של ההיסטוריון ייפתחו כל המסמכים ואז ניתן יהיה להשיב לשאלה אם מלוא הטנא של המידע שהגיע לישראל מכל קצווי תבל היה שווה במחיר מעידתו של מרגל חשוב אחד. מוקדם לדעת.