בית משפט השלום בתל אביב גזר הבוקר (ראשון) שלושה חודשי עבודות שירות על רות האפרתי, לאחר שהורשעה בעבירה יוצאת דופן של סירוב להעיד. האפרתי כבר ריצתה חודש מאסר לפני הגשת כתב אישום, בגין ביזיון בית משפט, שקוזז מהעונש של שלושה חודשים שנגזר עליה היום ולכן תרצה חודשיים של עבודות שירות. לדברי עורך דינה, מדובר בפעם הראשונה שמרשיעים אדם בגין עבירה זו בלבד. האפרתי נידונה בעבר לארבע שנות מאסר על חלקה בפרשת "הסוס הטרויאני".
ב-2006 גזר בית משפט המחוזי ארבע שנות מאסר על האפרתי, לאחר שהודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון יחד עם בעלה מיכאל, בייצור התוכנה שבאמצעותה חדרו למחשבי עשרות חברות גדולות במשק במסגרת פרשת "הסוס הטרויאני", מפרשיות הריגול התעשייתי הגדולות בהיסטוריה של ישראל.
לאחר שהסתיים משפטה היא זומנה להעיד במשפטיהם של חוקרים פרטיים שיהיו מעורבים בפרשה. היא החלה להעיד כנגד שניים, אולם בהמשך סירבה להעיד, משום שלטענתה מצבה הרפואי טינו מאפשר זאת. האפרתי הואשמה בביזיון ונגזר עליה חודש מאסר נוסף. במכתב ששלחה באותו יום לפרקליטות, היא כתבה כי "הגעתי למסקנה כי לא אוכל להמשיך להעיד. מפעם לפעם אני יוצאת מבית המשפט סחוטה רגשית, ואני משוכנעת שכל חשיפה כזו גורמת לי נזק וטראומה בלתי הפיכים. מהיום והלאה אני מבקשת שלא לזמן אותי לעדות, לא במשפט הזה ולא במשפטים הבאים".
"פגיעה משמעותית בחובה להעיד"
האפרתי זומנה להעיד במשפטיהם של שמונה חוקרים פרטיים נוספים בפרשה וסירבה. בעקבות זאת החליטו בפרקליטות, באופן יוצא דופן, להגיש נגדה כתב אישום על סירוב להעיד. בהודעה שפרסמה הפרקליטות עם הגשת כתב האישום לפני כשלוש שנים, נכתב כי כתב האישום הוגש נגד האפרתי מכיוון ש"סירובה להעיד בתיק רב היקף מעין זה מהווה פגיעה משמעותית בחובה להעיד, ועל מנת להימנע ממצב בו 'עדים סרבנים' יסכלו ניהולם של משפטים פליליים".
במשפט טענה האפרתי, באמצעות עורך דינה גלעד כצמן, כי יש לזכותה בשל הגנה מהצדק, מכיוון שמדובר באכיפה בררנית ופסולה. ההגנה הציגה נתונים, לפיהם בין השנים 2005-2008 נפתחו מלבד תיקה של האפרתי עוד שלושה תיקי חקירה בגין סירוב להעיד, שאחד אף נסגר מחוסר עניין לציבור. בשני התיקים האחרים היו גם עבירות נוספת בתיק. השופטת הדסה נאור דחתה את הטענה, וקבעה כי לא הוכח שאכן מדובר באכיפה מפלה.
"קשה לטעון מצד אחד כי האינטרס הציבורי מחייב נקיטת יד קשה נגד סרבני העדות, שבמעשיהם משבשים את ההליך המשפטי, וכי מטרת הענישה להרתיע את הרבים ולבטא חוסר טולרנטיות כלפי התופעה, כאשר, מצד שני, המאשימה עצמה סבלנית, כטענתה היא, כלפי התופעה עצמה, אלא אם כן המעשה נעשה בנסיבות המצדיקות לדעתה העמדה לדין", כתבה השופטת נאור בגזר הדין. "הגעתי למסקנה כי החמרה בענישה בעבירות אלה צריכה להיות הדרגתית וכי ניתן, כצעד ראשון, להשיג את אפקט ההרתעה על ידי ענישה מידתית של הטלת מאסר בפועל לתקופה קצרה, הניתנת לריצוי בעבודות שירות".