הנשיא אנס: משל מוסרי לחברה הישראלית

הכרתי את משה קצב לפני יותר מ?30 שנה. חיבבתי את חיוכו המבויש, את נחישותו, את צניעותו וענוותו. ראיתי בו סמל לאיש צעיר מעיירת פיתוח שנגד כל הסיכויים הצליח להגשים את המהות הפנימית של מיזוג הגלויות במסגרת הממלכתיות הישראלית המתחדשת. משה קצב עם מאיר שטרית, דוד מגן, שאול עמור ז"ל ואחרים הובילו את מהפכת ישראל השנייה, מהפכה ששינתה את פניה של מדינת ישראל לנצח. צעירים מוכשרים, שהגיעו מהשלטון המקומי בפריפריה, איפשרו את המהפך השלטוני בשנת 1977 ועברו להנהגת המדינה. הם היו צעירים ששיחררו את אזרחי ישראל מהפטרונות של מפא"י ההיסטורית על שלוחותיה.

משה קצב, באישיותו ובפעילותו הפוליטית, היה עבור רבים גשר בין עדות המזרח לאשכנזים, חיבור בין דור המייסדים לעולים החדשים, הבנה בין דתיים לחילוניים ושותפות בין יהודים לערבים. כשמשה קצב נבחר להיות נשיא מדינת ישראל, האזרח הראשון שלה, רבים חשו שהמהפך הושלם והשוויון האזרחי בכל.

אולם עתה, לאחר הרשעתו, אמות הספים רועדות, קירות הבית נסדקים והמוח מסרב להאמין. מי היה מעלה על הדעת שביום שחור אחד נשיא מדינת ישראל יעמוד לדין על עבירות מין חמורות ויורשע. אם כי אולי אחרי שראש ממשלה לשעבר עומד לדין ושרים מרצים את עונשם בכלא לא הייתי צריך להיות מופתע.

אני יכול להבין את הטענות נגד הפרקליטות - משני הצדדים - ונגד התקשורת באשר להתנהלות סביב החקירה המשטרתית, עיסקת הטיעון וכתב האישום. לרגע עכור אחד חזרנו להיות מדינה אתונאית עתיקה שבה "הדיונים המשפטיים" מתנהלים על ידי הציבור בשווקים. זגזוג הפרקליטות בעניין כתב האישום ועיסקת הטיעון לא תרמה לטוהר ההליך השיפוטי. אין ספק כי יש מקום לבחינה מקיפה של התנהלות התקשורת והפרקליטות ולהסיק את המסקנות החיוניות באשר לעתיד. עם זאת, אין קשר בין טענות ענייניות לכיבוד בית המשפט. משעה שבית המשפט קיבל את החלטתו אחרי ששמע את כל הראיות (בניגוד לאחרים שעסקו בספקולציות), אין אלא לכבד את הכרעת בית המשפט. אוי לדור ששופט את שופטיו.

במובן העקרוני, הרשעתו של נשיא מדינה היא מעל ומעבר לעניינם הפרטי של קצב והמתלוננות נגדו. מנהיג הוא מראה עבור הציבור כולו. כדאי שהציבור, על רקע האירועים המביכים שנחשפו לגבי הנשיא לשעבר, ישאל: מה קרה לנו? לאן הידרדרה החברה? כיצד קרה שהחברה המוסרית שלנו נתגלתה במלוא חדלונה?

לחברה הישראלית דרוש חשבון נפש. דרוש מהפך נוסף, מהפך של תיקון מוסרי. הרשעתו של קצב מעידה על ההידרדרות המוסרית והערכית בחברה הישראלית. זהו מסר להנהגה: כאשר המנהיגות אינה יכולה לשמש מודל לחיקוי, כאשר אין דוגמה אישית, כל אחד לנפשו ולכספו. מדינה שצריכה עדיין להגן על עצמה וחפצת חיים היא חייבת להעמיד בראשה מנהיגות ערכית, שחזונה ברור ודרכה נחושה. יש לי תקווה שמשפטו והכרעת דינו של משה קצב הם תחילתו של תיקון מתבקש והכרחי בענייני מוסר במדינת ישראל.